אוכלוסיית חיידקי המעי |המיקרוביום |היא אוכלוסיית חיידקים שחיה במערכת העיכול שלנו |יש לה גישה למזון שלנו ולספיגה של חומרים אל מחזור הדם |ולכן היא בעלת השפעה גדולה על עיבוד המזון שאנו צורכים |מחקרים רבים מהשנים האחרונות מקשרים בין המיקרוביום |ופעילותו כקהילה חיה בקרבנו |לבין תופעות רבות המתרחשות אצלנו |מהפרעות נוירולוגיות |בעיות התפתחותיות |וכמובן השמנה |השמנת יתר היא אחת התופעות הנפוצות ביותר כיום |בעולם המדע מנסים לפענח |מה יכול להשפיע על האיזון האנרגטי בגוף שגורם להשמנה |במחקרים קודמים בעכברים ובבני אדם |נמצאו שני סוגי חיידקים החשודים כמשפיעים על השמנת יתר |נמצא שהם שוכנים אצל הסובלים מהשמנה |במספר גדול באופן יחסי |במחקר שבוצע בעכברים במעבדתו של ג´פרי גורדון |מאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס |נמצא כי שינויים אלו במספר החיידקים |משנים את פוטנציאל חילוף החומרים של המיקרוביום |לעכברים בעלי השמנת היתר |יש יכולת להפיק יותר אנרגיה מהתזונה שלהם |מה שמוביל להשמנה בשל |ספיגת האנרגיה המוגברת של המיקרוביום |מה שמעניין עוד יותר הוא שפוטנציאל ההשמנה ניתן להעברה |כשהעבירו את המיקרוביום מעכברים שמנים |לזן עכברים ללא שכבת חיידקים במעיים |העכברים הללו העלו במשקל באופן משמעותי ביותר |תוצאות אלו יחד עם אחרות שהתקבלו בשנים האחרונות |מאפיינות את ההשמנה לא רק כתוצר של זלילת יתר |אלא ישנו גורם נוסף המשפיע על השמנה |המיקרוביום האישי של כל אחד מאיתנו |במילים אחרות |זה לא רק מה שאתם אוכלים |אלא איך החיידקים שלכם מתמודדים עם המזון|מחקרים עתידיים יוכלו לאפשר פיתוח של אמצעיים תזונתיים |או תרופתיים שיוכלו להשפיע על אופן ספיגת האנרגיה שלנו מהמזון |אלה יסייעו בשמירה על משקל תקין אצל אנשים בעלי נטייה להשמנת יתר |או אפילו לטפל בצד השני של המשוואה |אנורקסיה |לצערינו |המחקרים בנושא נמצאים רק בחיתוליהם |ויערך עוד זמן רב עד שפתרונות רפואיים |יכנסו כטיפול שבשגרה |

כאן סקרנים

נשים ונהיגה: מאות גולשים ענו על שאלון הפייסבוק שלנו |והגיע הזמן לגלות בדיוק… |איזה נפלא זה אינטרנט. |כל עולם המדע מונח בכך ידך, אליה. |היום כל אחד יכול למצוא מחקר שיתמוך כמעט בכל דבר שהוא. |לוסי, אנחנו באמצע סרטון. |זהירות בנהיגה, ובציר ה x-בואו נקרא לציר ה… |בוא נעשה ניסוי. תכתוב בגוגל “יין, סרטן.” |”פירות, סרטן.” |”תפוחי אדמה, סרטן…” |הכל מסרטן! -וגם לא מסרטן. -רגע… |מה אם אני אגיד לך שכמו כותרות על שחיתות שלטונית |לפחות חצי מהספרות הרפואית שקיימת היום פשוט לא נכונה. |אבל איך אני אדע למה להאמין? |או, טוב ששאלת. |אתה לא באמת יכול לדעת. |באופן כללי כדאי מאוד לחשוד בכותרות כמו “מחקר חדש קובע.” |מה שהופך את המחקרים האלה לחדשה מרעישה |היא בדרך כלל העובדה שהם פשוט… |חדשים. |תראה אליה, תובנות אמיתיות בדרך כלל לא מגיעות בדרך פלאית |או בהארה חד-פעמית. |אל תסתפק בלקרוא את הכתבה באתר החדשות- |ככה מתפתחים מיתוסים. |חפש את המחקר המקורי באתר של כתב העת |ושם חפש את המילים “עבר ביקורת עמיתים.” |שזה כמו הגהה, רק של עולם המדעים. |אחת מחברות ביקורת העמיתים הגדולות בעולם |דיווחה לאחרונה שרק 6 אחוזים מהמחקרים בתחום הרפואה הם בכלל רלוונטיים. |זה לא שהמחקרים האלה בהכרח משקרים או שיש מאחוריהם איזו כוונה זדונית. |זה פשוט ש… ככה המדע עובד. |הוא מתקדם מהפרכה להפרכה. |וואו! -לא שלי. קארל פופר. |אבל לפעמים הם כן משקרים או לפחות מספרים רק חלק מהאמת. |למשל: אם חברת קפה הייתה מממנת מחקר שאומר שקפה זה בריא, הייתי חושדת. |אבל איך אני יכול לדעת שאת אומרת לי את האמת? |אתה לא. למשל הנתון שאמרתי קודם |על זה שחצי מהכותרות על שחיתות שלטונית הן לא נכונות, |הוא פשוט לא נכון. -מה? |הרבה פעמים מופעל לחץ על עיתונאים לפרסם כותרות מרעישות |או על החוקרים עצמם לפרסם תוצאות כדי לקבל המשך מימון. |הבעיה היא שכותרות צריכות להיות קצרות, פשוטות ומושכות. |והמדע פחות סקסי במציאות. |גם כתבי עת מדעיים חוטאים ונוטים לפרסם רק “תוצאות חיוביות,” |כאלה שמעידות על קשר מסוים. |חשבת למשל למה אתה אף פעם לא נתקל בכותרות כמו: |”מחקר שבדק את הקשר בין צפייה בסרטונים להקרחה |”מצא שהוא פשוט לא קיים?” |אבל… -ועוד דבר אחד. |הגודל כן קובע. |ככל שהמחקר קטן יותר הוא פחות מתוקצב, נבדק על פחות אנשים |וגם הרבה פחות אמין. |אבל תראי, כתוב פה “מחקר ישראלי ענק קובע.” |בחיים אל תעצור בכותרת! |אמנם הכול יחסי, אבל 106 נבדקים לא הופכים מחקר לענק. |בהצלחה בצילומים. |

אם ניכנס לחנות ספרים ונפתח ספר אקראי, |נראה את הפונט הזה. |ספר אחר – אותו פונט. |ספר ישן – עדיין אותו פונט. |אם נפתח את ידיעות, שוב הפונט הזה. |ישראל היום, גלובס, הארץ, המודיע, |הכול באותו פונט. |למה כל הספרים והעיתונים בישראל כתובים באותו הגופן? |במשך מאות שנים כתבו סופרי סת”ם יהודים |כתבי קודש באמצעות קולמוס. |הספרדים כתבו בכתב ספרדי, |שבו לקווים האנכיים והאופקיים של האותיות יש עובי די דומה. |הכתב האשכנזי, לעומתו, התאפיין בקווים אופקיים עבים |ובקווים אנכיים דקים. |במאה ה-15 המציא גוטנברג בגרמניה את מכונת הדפוס. |כ-20 שנה לאחר מכן, התחילו להדפיס באיטליה |גם ספרים בעברית. |בהתחלה ניסו המדפיסים לחקות את אותיות הסת”ם |האשכנזיות והמרובעות. |אבל מהר מאוד השתלט הסגנון הספרדי המעוגל על הדפוס, |והוא קיבל השפעה מהאות האשכנזית בעיבוי קל של הקווים האופקיים. |מאיטליה התפשט הסגנון הספרדי לכל אירופה. |מאז ועד סוף המאה ה-19, הספרים היחידים שהודפסו בעברית |היו רק ספרי קודש, |והם הודפסו באותם סגנונות כתב ספרדיים ואשכנזיים. |גם העיתונים היומיים המעטים בעברית וביידיש שהתפרסמו אז, |הודפסו בעיקר באות הספרדית. |אבל עם הצמיחה של התנועה הציונית והפיכת העברית לשפה יום יומית, |נוצר צורך בסגנון דפוס או גופן, |שלא יהיה מזוהה עם כתבי קודש. |למרווח הזה נכנס ב-1908 רפאל פרנק, |החזן הראשי של הקהילה היהודית בלייפציג שבגרמניה. |הוא חבר לבית יציקת אותיות מקומי בשם סי-אף-ריהל, |ועיצב את הגופן פרנק-ריהל. |בהשראת כתבי יד באות ספרדית, בסגנון הארט-נובו. |סגנון ששאב את השראתו מצמחים, מדברים אורגניים, קישוטיים. |משם נובע הסגנון הצורני שלו. |האותיות מאוזנות בקווים האופקיים והאנכיים שלהן, |וברורות לקריאה בדפוס. |לאחר כשנתיים הם סיימו את עבודתם והתחילו להשתמש בו. |בהיעדר גופן אזרחי אחר, הפך מהר מאוד פרנק-ריהל |לברירת המחדל של כל דבר דפוס בעברית, |באירופה ובארץ ישראל. |וכך, העיתונים היומיים שנוסדו בארץ בשנים שלאחר מכן, |כבר השתמשו כולם באותו הגופן. |כל כתב עת, עיתון או ספר, נכתבו בפרנק-ריהל. |הניסיון היחיד לרענן את השורות היה של מעריב, |שהחליט לעצב מחדש את העיתון ולהחליף לגופן שהתבסס על נרקיס, |של האומן צבי נרקיס. |הקוראים התעצבנו והתלוננו, ומהר מאוד מעריב חזר לפרנק-ריהל. |גם כשהעיתונים עברו להדפסה דיגיטלית, |הם יצרו לעצמם גרסאות מחשב של הגופן והמשיכו להדפיס בו. |היא השתרשה, והקורא של העברית התרגל למראה צורתה. |וקשה מאוד להזיז את ההרגל של הקורא אל משהו חדש, |כי גם דורות של ילדים מתחנכים על הצורניות של פרנק-ריהל. |השליטה הבלתי מעורערת של פרנק-ריהל |בכל מילה שנכתבה כאן במשך מאה שנה, |התערערה אולי רק עם הופעת האינטרנט בשנות ה-90´. |חברת מיקרוסופט שלטה אז ביותר מ-90% מהשוק |עם דפדפן אקספלורר, |והיא קבעה שאת הפורמים ואתרי החדשות שלנו, |אנחנו נקרא בפונט שלה, אריאל, |גרסה מעובדת לגופן הלטיני המפורסם, הלווטיקה, |שהיה מתאים יותר לצגי המחשב. |ברוב הגופנים לדפוס שאנחנו מכירים היום, |דוד, נרקיסים וכמובן פרנק-ריהל, יש “סריפים”, |בליטות קטנות, שלפי התפיסה המקובלת, |עוזרות לנו לקרוא מהר יותר. |על צגי מחשב, לעומת זאת, |קל לנו יותר לקרוא גופנים “סן-סריפים”, חלקים, כמו הלווטיקה ואריאל. |לכן פרנק-ריהל נראה מעוות במסמך וורד, |אבל חד מאוד בהדפסה. |מעצבי גופנים, טיפוגרפים, |הוציאו בשנים האחרונות עשרות גופנים חלופיים לטקסט, |שיתאימו גם לספר או לעיתון, |ובכל זאת, אין עיתון יומי גדול שמעז לנסות. |זה עניין של שיווק ואפילו תת-מודע. |אם הספר שלנו או העיתון שאנחנו קוראים לא כתוב בפרנק-ריהל, |כנראה שלא נתייחס אליו באותה הרצינות. |‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬