– |הירידה הזו לרחוב החם |הייתה בשבילי נתיב לעולם |של שיכור מוכר מלבי קר |עם בוטנים וסירופ אדום של סוכר |חגורה בעשר וקלטת מתנה |מיץ ענבים ועיתון להמתנה |קולנוע שמקרין סרטים של זימה |וכובע של פרסי עם רקמה |הייתי יורד בתחנה הישנה |והיא הייתה לי מדינה אחרת |מדינה של מציאות בהמתנה |כשגשם יורד וכשהשמש בוערת |פתאום אני שייך ולפעמים אני אחר |בתוך עולם צפוף וממהר |בשדרות הנעליים הזולות |בדוכני פלאפל עם כל התוספות |שירותים ציבוריים שריחם למרחוק |נהגי מוניות שלא למדו לשתוק |שיכור ועיוור מסתכלים על העולם |אברכים מרוויחים מצוות חינם |הייתי יורד בתחנה הישנה |והיא הייתה לי מדינה אחרת |מדינה של מציאות בהמתנה |כשגשם יורד וכשהשמש בוערת |בדרך לתל אביב המבריקה |אני עוצר במציאות הסדוקה |של פיתה עם זעתר וביצה בצד |של ספק רבנים ספק פושטי יד |בעשרה שקלים שלוש קלטות |ושירים מוכרים מכל המדינות |והבוץ השחור על כל מדרכה |ונהג מפטיר חצי ברכה |הייתי יורד בתחנה הישנה |והיא הייתה לי מדינה אחרת |מדינה של מציאות בהמתנה |הייתי יורד בתחנה הישנה |והיא הייתה לי מדינה אחרת |מדינה של מציאות בהמתנה |כשגשם יורד וכשהשמש בוערת | קובי אוז

|הללויה לעולם |הללויה ישירו כולם |במילה אחת בודדה |הלב מלא בהמון תודה |והולם גם הוא, איזה עולם נפלא. |הללויה עם השיר |הללויה על יום שמאיר |הללויה על מה שהיה |ומה שעוד לא היה- הללויה. |הללויה לעולם |הללויה ישירו כולם |והענבלים הגדולים |יהדהדו בהמון צלילים. |ואיתנו הם יאמרו, הללויה. |הללויה עם השיר |הללויה על יום שמאיר |הללויה על מה שהיה |ומה שעוד לא היה- הללויה. |הללויה על הכול |הללו על מחר ואתמול |הללויה, ותנו יד ביד |ושירו מלב אחד- הללויה |הללויה עם השיר |הללויה על יום שמאיר |הללויה על מה שהיה |ומה שעוד לא היה- הללויה. |הללויה על מה שהיה |ומה שעוד לא היה- הללויה. |

|אני עוד חי! -(חי, חי! חי, חי!) |אני עוד חי! -(חי, חי! חי, חי!) |שמעו אחיי- אני עוד חי |ושתי עיני עוד נישאות לאור! -(חי ,חי! חי, חי!) |רבים חוחיי. -(חי, חי!) |אך גם פרחיי – (חי, חי!) |ולפני שנים רבות מספור. |אני שואל ומתפלל |טוב שלא אבדה עוד התקווה |עובר מזמור |מדור לדור – אני עוד |כמעיין מאז ועד עולם -(חי!) |אשיר בלי די |אפרוש ידיי |לידידיי אשר מעבר ים |אני שואל |ומתפלל |טוב שלא אבדה עוד התקווה |חי, חי, חי! |כן אני עוד חי |זה השיר שסבא |שר אתמול לאבא |והיום אני |אני עוד חי חי חי |עם ישראל חי -(אני עוד) |זה השיר שסבא |שר אתמול לאבא |והיום אני |הומים ימיי |ולילותיי -(אני עוד) |ובשמיי עמוד האש עוד קם. -(חי!) |אשיר בלי די |אפרוש ידיי |לידידיי אשר מעבר ים |אני שואל ומתפלל |טוב שלא אבדה עוד התקווה |חי, חי, חי! |כן אני עוד חי |זה השיר שסבא |שר אתמול לאבא |והיום אני |אני עוד חי חי חי -(חי!) |עם ישראל חי -(אני עוד) |זה השיר שסבא |שר אתמול לאבא |והיום אני |שמעו אחיי, |אני עוד חי |שמעו אחיי, |אני עוד חי |שמעו אחיי, -(חי, חי!) |כן אני עוד חי! -(חי!) -(שמעו אחיי) |זה השיר שסבא. -(שמעו אחיי, אני עוד) |שר אתמול לאבא -(שמעו אחיי) -(והיום אני) |אני עוד חי, חי, חי -(חי, חי) |עם ישראל חי |זה השיר שסבא |שר אתמול לאבא |והיום אני |

“עטור מצחך”, איך השיר הזה נולד? איך הייתה העבודה עם אריק על השיר הזה? |אריק הביא את הטקסט וביקש ממני להלחין אותו, הרבה פעמים הייתי מלחין כשהוא היה נמצא |לא התביישתי ממנו, למרות שהיו כישלונות לפעמים |והשיר הזה בעצם היה חלק מפרוייקט ש- לימים נהיה “שירי אברהם חלפי” |אני חושב שסיפרתי המון פעמים שהשיר הפסקתי אותו באמצע, נתקעתי |ואז אריק ביקש ממני להפריד |”את אוהבת להיות” |ופתאום זה פתח לי רעיון |הקלטתם את השיר בעצם פעמיים, את “עטור מצחך” |כן הקלטנו בתקליט של ארץ ישראל הישנה, ואז בשירי חלפי |אריק לא היה שלם עם הביצוע, והוא אמר שהוא יכול לשיר את זה יותר טוב |ועשינו את אותו עיבוד בדיוק עם יהודית ועם קורין וממש |ובאמת הוא שר את זה קצת אחרת עם ניואנסים אחרים, |אבל צריך אוזן מוזיקאלית להרגיש בהבדלים |זה מוזר לשאול את זה, אבל? |אתה יודע שנים אחר כך כמובן “עטור מצחך” הפך לקלאסיקה, אולי השיר הטוב בעברית |הרגשתם כשעבדתם על זה שיש פה משהו יוצא דופן? |ודאי שלא, אף פעם לא יודעים |וזה הסוד והקסם במקצוע הזה, שאתה עושה דברים ולפעמים יש דברים |שנוגעים באנשים, דברים שפחות נוגעים באנשים |דברים שאחרי הרבה שנים נוגעים באנשים |אני מרגיש שכל דבר שאריק עשה הייתה בו איזה התכוונות עמוקה |לגעת באנשים |והרבה פעמים, אחרי כמה שנים הדברים |למשל שיר כמו “ארצי מולדתי את הולכת פייפן” |כשהוא יצא אמרו שהוא קצת, שהמילים קצת נמוכות וזה ובדיעבד | זה אריק כתב |כן, לכן אני אומר את זה כדוגמה. זה לא שיר שלי |זה של מיקי גבריאלוב |אבל בדיעבד, זה שיר שאמר אמת נורא כואבת |בצורה הכי פשוטה וישירה והיה צריך קצת זמן לקלוט את זה, למשל כדוגמה. |למה הוא כל כך סלד מהבמה? |הוא לא סלד בכלל. הוא לא אהב הופיע |זה משהו אחר, אבל אני חשוב שהוא פשוט הוא לא אהב להיות במרכז העניינים |שכל הזרקורים עליו. הוא היה אדם מאוד פרטי אולי אפילו ביישן ואני חושב שזו הסיבה |שום דבר אחר, זהו. |רגע אחד שתיקח איתך מהטקס, בהלוויה פה? |אני אקח מכל היום הזה מהיומיים האלו את אהבה האדירה שמורעפת על זכרו |שהיא מאוד מאוד מרגשת ויש בה אמירה חברתית בעייני והיא מאוד חשובה |יוני רכטר, תודה | יוני רכטר אריק איינשטיין

על הדרך היורדת מן הכפר ||בין עצי האלונים והאלה |נשארו עוד בוודאי צעדי ועקבותיי |ואימי עוד קוראת לי בקולה. |נשארו עוד בוודאי צעדי ועקבותיי |ואימי עוד קוראת לי בקולה. |אך איני יודעת מה קרה |אי אבדה הדרך הברוכה |אי אבדה הדרך אל הכפר |הדרך בה רציתי לשוב בחזרה. |אל הדרך הקסומה של ילדותי |אני שבה בחסות הערפל |ונוגעת בכולם בפניהם ובקולם |כמו נוגעת בארץ ישראל. |ונוגעת בכולם בפניהם ובקולם |כמו נוגעת בארץ ישראל. |אך איני יודעת מה קרה |אי אבדה הדרך הברוכה |אי אבדה הדרך אל הכפר |הדרך בה רציתי לשוב בחזרה. |ואני עוברת ואני זוכרת |כל מה שהשארתי שם |עוד ניצב הבית בין עצי הזית |רוח באה מן הים. |עוד ניצב הבית בין עצי הזית |רוח באה מן הים |ואני עוברת ואני זוכרת |וליבי עודנו שם. |בלילות הארוכים הלבנים |עת הנפש לא תמצא מנוחתה |אני קמה מעפר אני שבה אל הכפר |כמו ילדה שחוזרת אל ביתה. |אך איני יודעת מה קרה |אי אבדה הדרך הברוכה |אי אבדה הדרך אל הכפר |הדרך בה רציתי לשוב בחזרה. |ואני עוברת ואני זוכרת |כל מה שהשארתי שם |עוד ניצב הבית בין עצי הזית |רוח באה מן הים. |עוד ניצב הבית בין עצי הזית |רוח באה מן הים |ואני עוברת ואני זוכרת |וליבי עודנו שם. |ואני עוברת ואני זוכרת |כל מה שהשארתי שם |עוד ניצב הבית בין עצי הזית |רוח באה מן הים. | רבקה זוהר נורית הירש יורם טהרלב שירים קלסיים

שם בתוך מיטה, |מול קיר ענק כחול, קר וזול. |לפעמים אתה | נאנח בלי קול ובכל זאת, |אימא שם שומרת גם כשאתה גדול |מחליפה לך בגדים, אומרת שאתה |מלך הגברים |בשבילה אתה יכול להיות |מה שבא לך לראש, |למשל, מלך החיות או מלך ההרים, |אם תטפס אי שם, |קום תהיה כל מה שבא לך |כי בשבילה אתה תמיד |מלך העולם. |”שם אתה תמיד, |כל מה שתרצה, רק תבחר”, |כך אומרת היא |ואתה שואל: “מה עוד אפשר |מה שלא הייתי בטח לא אהיה”… |מחליפה לך בגדים, אומרת שאתה |מלך הגברים |בשבילה אתה יכול להיות |מה שבא לך לראש, |למשל, מלך החיות או מלך ההרים |אם תטפס אי שם, |קום תהיה כל מה שבא לך |כי בשבילה אתה תמיד |מלך העולם. |בשבילה אתה מלך השירים |בשבילה אתה יכול להיות, |מה שבא לך לראש, |למשל, מלך החיות או מלך ההרים, |אם תטפס אי שם, |קום תהיה כל מה שבא לך |כי בשבילה אתה תמיד |מלך העולם, |מלך העולם. | שלמה ארצי מישורים לבנים שירים קלסיים

אל תפחד תשאף לדעת |אל תדאג עוד תקיים |מי שבידו לגעת |יש שבליבו עוד לנחם |אל תפחד ימים יבואו |ועונות שנה תחלוף |אתה תראה שעוד נגיע אל הסוף |אל תפחד ממציאות נושכת |ואנשים קרים |כל אחד סוחב בבטן |ומעט שעליהם רואים |כמה כח יש ברגע |והנצח אין לו סוף |בכל דמעה שעוד תרד יגיע צחוק |וזה הרגע הנה באה השעה |מה תביא איתה הרוח |מה ימיס את הדממה |ויש סיבות לכל דבר |יש חלום שלא נגמר |בסוף הדרך עוד תהיה מאושר |וקדימה אל האופק |אל השמש הטובה |זה רחוק אבל תגיע |קצת עייף וקצת צמא לאהבה |שמחכה לך, תקטוף אותה כפרי בשל |ואז תנוח תרדם בצל |וזה הרגע הנה באה השעה |מה תביא איתה הרוח |מה ימיס את הדממה |ויש סיבות לכל דבר |יש חלום שלא נגמר |בסוף הדרך עוד תהיה מאושר |וזה הרגע הנה באה השעה |מה תביא איתה הרוח |מה ימיס את הדממה |ויש סיבות לכל דבר |יש חלום שלא נגמר |בסוף הדרך עוד תהיה מאושר |בסוף הדרך עוד תהיה מאושר |וזה הרגע הנה באה השעה |מה תביא איתה הרוח |מה ימיס את הדממה |ויש סיבות לכל דבר |יש חלום שלא נגמר |בסוף הדרך עוד תהיה מאושר |בסוף הדרך עוד תהיה מאושר | קובי אפללו עילי בוטנר שירים קלסיים

לתת את הנשמה ואת הלב ||לתת, לתת כשאתה אוהב |ואיך מוצאים את ההבדל |שבין לקחת ולקבל |עוד תלמד לתת לתת. |לגלות סודות בסתר |להתיר את סבך הקשר |כשהלב בך נצבט |מכל חיוך מכל מבט |אתה נזהר אתה יודע |וחוץ ממך איש לא שומע |פוסע בין הדקויות |וממלא שעות פנויות. |לתת את הנשמה ואת הלב |לתת, לתת כשאתה אוהב |עוד תלמד לתת לתת. |אתה לומד עם השנים |לבנות ביחד בניינים |לחיות עם כל השינויים |לרקום איתה סיפור חיים |ולעבור ימים קשים |במצוקות וריגושים |תמיד לדעת לוותר |ואת הטעם לשמר. |לתת את הנשמה ואת הלב |לתת, לתת כשאתה אוהב |עוד תלמד לתת לתת. |לתת את הנשמה ואת הלב |לתת, לתת כשאתה אוהב |עוד תלמד לתת לתת. |לראות בתוך הנפילה |שיש מקום למחילה |תמיד אפשר שוב להתחיל |כמו יום חדש כמו כרגיל |לתת! | את הנשמה ואת הלב |לתת, לתת כשאתה אוהב |עוד תלמד לתת לתת. | בועז שרעבי חמוטל בן זאב שירי אהבה שירים קלסיים נתינה

אויר הרים צלול כיין ||וריח אורנים |נישא ברוח הערביים |עם קול פעמונים. |ובתרדמת אילן ואבן |שבויה בחלומה |העיר אשר בדד יושבת |ובליבה חומה |ירושלים של זהב |ושל נחושת ושל אור |הלא לכל שירייך |אני כינור |ירושלים של זהב |ושל נחושת ושל אור |הלא לכל שירייך |אני כינור |איכה יבשו בורות המים |כיכר השוק ריקה |ואין פוקד את הר הבית |בעיר העתיקה. |ובמערות אשר בסלע |מייללות רוחות |ואין יורד אל ים המלח |בדרך יריחו. |ירושלים של זהב |ושל נחושת ושל אור |הלא לכל שירייך |אני כינור |ירושלים של זהב |ושל נחושת ושל אור |הלא לכל שירייך |אני כינור |אך בבואי היום לשיר לך |ולך לקשור כתרים |קטונתי מצעיר בנייך |ומאחרון המשוררים. |כי שמך צורב את השפתיים |כנשיקת שרף |אם אשכחך ירושלים |אשר כולה זהב |ירושלים של זהב |ושל נחושת ושל אור |הלא לכל שירייך |אני כינור |ירושלים של זהב |ושל נחושת ושל אור |הלא לכל שירייך |אני כינור |חזרנו אל בורות המים |לשוק ולכיכר |שופר קורא בהר הבית |בעיר העתיקה. |ובמערות אשר בסלע |אלפי שמשות זורחות |נשוב נרד אל ים המלח |בדרך יריחו. |ירושלים של זהב |ושל נחושת ושל אור |הלא לכל שירייך |אני כינור |ירושלים של זהב |ושל נחושת ושל אור |הלא לכל שירייך |אני כינור |כינור | נעמי שמר שולי נתן שירים קלסיים

ואני ראיתי ברוש ||שניצב בתוך שדה מול פני השמש |בחמסין, בקרה |אל מול פני הסערה. |על צידו נטה הברוש |לא נשבר את צמרתו הרכין עד עשב. |והנה, מול הים |קם הברוש ירוק ורם. |הנה ברוש, לבדו |מול אש ומים. |הנה ברוש, לבדו |עד השמיים. |ברוש, לבדו איתן. |לו רק ניתן ואלמד |את דרכו של עץ אחד |ואני כמו תינוק |שנשבר ולא יכול מול פני השמש. |בחמסין, בקרה |אל מול פני הסערה. |הנה ברוש, לבדו |מול אש ומים. |הנה ברוש, לבדו |עד השמיים. |ברוש, לבדו איתן. |לו רק ניתן ואלמד |את דרכו של עץ אחד. |ואני כמו תינוק |שנשבר ולא יכול מול פני השמש. |בחמסין, בקרה |אל מול פני הסערה. |ואני ראיתי ברוש… | אריאל זילבר שירים קלסיים