כשאני פותח את המגבת, פותח את זה בעדינות, |ואני מסתכל ומלטף, |אני אומר, איזו חתולה יפה, איזה כלב יפה, |הוא נראה מטופח, מטופל, מסורק. |בואי תגידי לי עכשיו איך את רואה אותו בדמיון. |אני רואה אותה יושבת על הספה עם הראש לכיוון שמאל, לכיוון ימין, |זנב למעלה, צורת גוף, תנוחה, |וכל החוכמה לקלוע בול למה שהבן אדם היה לו בראש. |ואני קולע, ב-90%. 99%, סליחה. |אני שלמה פרדס, בן 73, תושב חולון, |מתעסק בפחלוץ כבר 68 שנה. |גרתי ליד גן החיות של תל אביב, |הייתי עוזר לפועלים להכין את האוכל לציפורים, |ויום אחד פסיון שכב על הרצפה מת. |ומה שגרם לי זעזוע, אותו פועל לקח את הפסיון המת, |זרק אותו למריצת הזבל. |כשאף אחד לא ראה אני תפסתי את הפסיון, |הכנסתי אותו מתחת לחולצה ורצתי הביתה. |אני חושב שהייתי כבר בן חמש. |ואז אמרתי, מה אני עושה עם הציפור הזאת? |הלכתי, לקחתי מלח, פלפל שחור, אבקת כביסה, כל הדברים, |פתחתי בטן ושפכתי בפנים את כל החומרים. |הייתי מאושר. יום ראשון היה יופי, יום שני, מתחיל קצת משהו… | מריח. ביום שלישי אימא שלי אומרת, תגיד לי, למה מריח ככה? |לקחתי כשאף אחד לא ראה וקברתי את זה בחצר. |לאט לאט פיתחתי שיטות שלי שעד היום אני עובד איתן. |אני בשבוע עשיתי 50 לירות מבחינת פוחלצים. |כשההורים שלי גילו שאני מתעסק בגוויות של בעלי חיים, |אימא שלי צעקה, שומו שמיים, אבא שלי חשב שהבן שלו נהיה פסיכי. |הנה, זה למשל עורב שאני צריך לעשות אותו. |זה לפני שנוגעים בו. -איפה מצאת אותו? |כשאני נוסע לפעמים לאילת, איפה שהבת גרה, |אני אוסף דולרים על הכביש. עופות דורסים. |ולא מפריע שהציפורים המתות ליד האוכל? |לא, לא מפריע שום דבר. |כשאתה קונה תרנגולת, איפה אתה שם אותה? |אני באופן אישי לא אוכל בשר אז אין לי בעיה עם זה. |אני אוכל הכול. |אין לך איזה שולחן ניתוחים? |אני יושב, לפעמים בלילה אני יושב פה. -פה בסלון אתה עושה את זה? |לפעמים. -אתה שם איזה ניילון, משהו? |לפעמים. תשמע, ברווזים שצדו בציד, |אנשים מכניסים אותם למקפיא. |הייתה תקופה של צבאים, צבי, היה מותר לצוד, |חותכים את החלקים. חזירי בר. |אתה צד חזיר בר, מפרק אותו, שם במקרר. |הנה הפוחלצים היפהפיים. זה החדש, פאפי. |הייתה תקופה שחברים טובים שלנו מת להם הכלב. |באו אליי, שלמה, פחלץ לנו את הכלב. |אמרתי, אני לא רוצה. נהיו ברוגז. |אחרי זה התחילו לבוא אלינו נורא הרבה. |אמרתי, רגע, מה אני, אידיוט? זה גם פרנסה. |פאפי הוא כלבלב שנולד אצלי בבית. |עד שהוא היה זקן ובשיבה טובה נפטר. 16 וחצי. |עכשיו את מרגישה שהוא חזר אלייך? -כן. כן. |התגעגעת לראות אותו מאוד. |כלבים, חתולים, אוגרים, צ´ינצ´ילות, לטאות, תוכי גמד. |יש תוכי שהיה עומד… על הילדה. הוא מת התוכי. |אני רוצה אותו, תעשה לי אותו במצב שאני יכול להעמיד אותו על היד. |למה, אבל? -זה נותן להם קצת הקלה. |הנה הוא, פה, הוא נראה כמו חי יופי מאשר איננו, יש חלל בבית. |כשבעל חיים מת, אני לוקח מידות, היקפים, אורך. |אני מוריד את העור, מוציא את כל הגוף שלם, |למעט הגולגולת נשארת. |אני רוצה את האריה בקפיצה, אז אני בודק תנועה בשביל הקפיצה, |ומתחיל לגלף את צורת הגוף. |אתה לוקח את העור ומלביש אותו על החיה. |לוקח שעות, שעות, שאתה יושב לתפור. |אני אומר לכל האנשים, יש חלק מנשמתי בבעל החיים. |אם לא היה חלק מנשמתי בבעל החיים, |בעל החיים לא היה נראה טוב כל כך. |
ערוץ כאן
מלך זילברשלג | געגועים לרבי
בכ’ בתמוז לפני שנתיים התייתמתי. |מאבי הלא ביולוגי. |הרגשתי שהעולם נגמר. עמדתי ליד מיטתו לילה שלם ובכיתי, |כמו כל פעם בשנתיים הללו בלעדיו, כשאני עולה לקברו, |פוגש את האני האמיתי שלי ומתנקה מבפנים. |זהו סיפור האהבה שלי, סיפור על אהבה וגעגוע אין סופי. |נכנסתי לחדר, נער בן 13, |הוא שאל אותי אם הרב בישיבה מכבד אותי. |אם אני נהנה שם, אם האוכל טוב, אם המיטה נוחה. |הוא לא שאל כמה אני לומד, כפי שמתבקש שרב ישאל תלמיד. |גם לא נשאלתי אם אני מתפלל, מניח תפילין, טובל במקווה. |הוא פשוט התעניין אם כיף לי. |היום לפני שנתיים נפטר הרבי שלי. |רבי אליעזר הגר, האדמו”ר מסערט ויז’ניץ’. |אני זוכר את ההודעה שהגיעה אז, ועד היום אני מסרב לקבל. |אני זוכר שמול עיניי רצו החגים, השמחות, הרגעים היפים |וגם אלה שפחות, שתמיד היו יחד איתו. |שום דבר לא קרה בלעדיו. |אנשים לא מבינים למה אני דומע כשאני מדבר עליו. |מה לבן 20 ובן 90? |למה רבבות יצאו להלווייתו וממשיכים לבכות אותו גם לאחר מכן? |התשובה אינה שכלית, היא רגשית. |החיבור הזה הוא הקשר הרגשי החזק ביותר בחיי. |גדלתי על דרך החסידות, על ברכיו של הרבי. |לפני הברית, הוא זה שבחר לי את שמי יחד עם הוריי. |בחלאקה, הוא גזר את שיערי. |לא לפני שהושיב אותי על ברכיו ושוחח איתי כאילו אני בן שיחה רגיל. |ילד בן שלוש, כן? |בבר המצווה הניח לי תפילין, רקד איתי ונשק לי במצח. |ולו רק הייתי זוכה, היה הרבי רוקד איתי גם בחתונה שלי. |לא זכיתי. |הרבי שלי היה מיוחד. החל מהאהבה לכל אדם באשר הוא |שהייתה דרך חיים, |הידיים הרכות שהיו הדבר החזק בעולם, |העיניים הטובות שהיו שם תמיד, והחיוך, החיוך שאין שני לו. |עצה טובה שתמיד ידע לתת. |התעניינות אמיתית שלוותה בחוכמה נדירה. |זו הייתה השגרה שלי. ואז הגיעה ההודעה ההיא לפני שנתיים. |איבדתי רבי שהוא אבא. |אני מתגעגע, רבי. |
מלך זילברשלג | תדריך לקראת חודש הרחמים והסליחות
א-לול! |שמעתם פעם את השאגה הזאת? |כי מאות אלפי בני ישיבה שומעים אותה מדי שנה במשך חודש, |שאגה שהיא מין ניעור שמזכיר להם לחזור בתשובה. |כן, גם חרדים חוזרים בתשובה. |אלול הוא החודש האחרון בשנה העברית, |החודש שלפני הימים הנוראים, שהם כידוע ראש השנה ויום כיפור, |הימים שדורשים מאיתנו הכנה מיוחדת. |להכנה הזאת קוראים חודש הרחמים והסליחות. |עדות המזרח יגידו סליחות החל מראש החודש, |בעוד האשכנזים? הם יגידו רק משבוע לפני ראש השנה. |אבל בואו לא נשכח שהם אוכלים קטניות בפסח |ובשר בתשעת הימים, אז פיטים, לא? |אז מה קורה באלול? |באלול הפחד מרחף בחלל האוויר. |אנחנו אוכלים פחות, ישנים פחות וגם… גם מדברים פחות. |כל מעשה טוב יכול לסייע לנו. מה לא עושים כדי לזכות במשפט? |אלול הוא לא שם של חודש, אלול הוא… |חכמינו אמרו שאפילו דגים שבים רועדים. |נגיד ילד בן 13, אוקיי? בר מצווה, עכשיו סיים חיידר. |זאת אומרת, בית ספר יסודי. לאן הולך? |נכון, לישיבה. |הדבר הראשון שהוא נתקל בו בישיבה הוא אלול. |ישר מהסינר של אימא הוא נכנס לסטרס |של החודש הכי מלחיץ והכי מפחיד בשנה הישיבתית. |מי אמר שלחרדים אין טירונות? |בהשאלה ממצוות ראש השנה |כל החודש כל בוקר כל בית כנסת ישמע את תקיעת השופר |כדי להזהיר ולעורר את הציבור לחזור בתשובה. |אחד מגדולים האדמו”רים החרדיים אמר פעם באירוניה, כן? |שלוש מצוות גדולות לקחו לנו החילונים בדורות האחרונים: |את מצוות יישוב הארץ לקחו החלוצים, |את לשון הקודש לקח לנו אליעזר בן יהודה |וגם החזרה בתשובה, רוב החוזרים חילונים. |טוב, אז לפחות באלול גם חרדים חוזרים בתשובה. |אלול! |
מלך זילברשלג | מה עושים חרדים באינטרנט
-|לרוב החרדים אין בבית אינטרנט או אפילו מחשב |האינטרנט הסלולרי הוא כבר סיפור אחר. |הוא האיום הגדול ביותר שקם על החרדיות |המלחמה באינטרנט ובסמארטפונים |היא התקיפה ביותר שידע המגזר החרדי. החל מהכרזות |בכל שבוע, בכל בתי הכנסת החרדים בארץ |וכלה בהשלכת ילדים להורים מרושתים ממוסדות החינוך |פתגם סיני חרדי עתיק אומר “שהמגזר החרדי משול לרהיט ישן בבית |גם כשלא בדיוק מבינים למה הוא שם, לא מזיזים אותו כדי שלא יתפרק |בשנים האחרונות הרשת הצליחה להזיז קצת את הרהיט |למה אני חושב כך? כי הנה אני כאן |אני ועוד חרדים רבים, רחמנא לצלן. |אני זוכר שכשהגעתי לפייסבוק, כפרופיל פייק אגב |היו שם חרדים מעטים. בגדול רק פלוני, אלמוני ופלמוני היו שם. |היום, לא עלינו, הם מתרבים שם כמו ספינרים בכיתה ה’. |הם כבר לא חיילים אלמונים |סצנת הוואטסאפ החרדי חזקה יותר מכל מדיה אחרת. |במהירות, בתפוצה ולפעמים גם באמינות. |כל סרטון שלי שרק עולה לרשת מופץ שם בכמות גדולה יותר מכל עלון שבת מצוי. |עשיתם רצח עם לצפיות שלי. שתפו לינק ליוטיוב לפחות. |אז הצלחה מסחררת לא הייתה לו למאבק |אבל מצד שני, חרדי שמחזיק סמארטפון לא ממש גאה בו. |גם חוצפן כמוני, יהיו רחובות שבהם לא אוציא את הסלולרי שלי |לבית כנסת? אין מצב שאני מגיע איתו! |כשכן, הוא לא יצא מהכיס! |בלי קשר שזה יכול להרוס לי את השידוך |כדי להגיע לשביל הזהב בין ימי הביניים לשמירת העיניים, |קמו אתרים חרדים |והופיעו הסמארטפונים המפוקחים. המקועקעים בחותם כשרות |ויש בהם חנות אפליקציות מסוננת. |הבעיה היא שבניגוד לפלאפונים הכשרים בהם אי אפשר לטעות, |בין סמארטפון מפוקח לרגיל, כבר הרבה יותר קשה להבדיל |כן, כן. אין לי שיחות פה בכלל. |אבא שלי תמיד אומר: כשמקלוהן דיבר על הכפר הגלובלי, |הוא דיבר הוא דיבר על כל העולם. |יוצא באירוניה שהחרדי האותנטי, נותר היחידי איש העולם הגדול |אבל בינינו, באינטרנט כמו בכל דבר יש טוב ורע. |מצד אחד זו אימה, ומצד שני מקום פרקטי ודוכן להפצת תורה, |תפילה, אמונה וסרטונים שלי! |מה אני הולך להיות בקולנוע? |אני הולך להיות בקולנוע? אנחנו נחשבים עכשיו סלבים כאילו? |כן אבל אל תדבר כי אני רוצה להגיד משהו, סבבה? |
פתגם סיני עתיק – ביטוי הומוריסטי שמשמעותו: פתגם שהומצא על ידי ברגע זה אבל שנשמע חכם ונכון.
פרופיל פייק – פרופיל פייסבוק בשם לא אמיתי.
ספינרים בכיתה ה’ – כמו בעולם כולו, גם בישראל היה לכל ילד ספינר בתקופה שהצעצוע הזה התחיל (תשע”ז – 2017).
עלון שבת – עיתון שמכיל דברי תורה ואקטואליה שמופץ בבתי כנסת בליל שבת, בעיקר בציבור הדתי לאומי.
אבא שלי – איש התקשורת החרדי דודי זילברשלג.
מקלוהן – מרשל מקלוהן היה אחד מחוקרי המדיה הראשונים בעולם. הוא זה שטבע את המושגים “הכפר הגלובלי” ו”המדיום הוא המסר”.
מלך זילברשלג | אל תגעו לנו בשבת
זהבה גלאון, השמאל של ישראל. |ראיתי שכעסת כשהממשלה החליטה שלא להחליט |בעניין הסטטוס-קוו בפתיחת העסקים בתל-אביב בשבת. |את צודקת זהבה, זכותו של כל אדם לחיות בדרך שהוא בחר בה. |”תיגעו לנו בשבת”, כתבת, תקבלו כזאת התקוממות אזרחית שלא חלמתם עליה. |אני סתם משתעשע בעובדה שבבחירות האחרונות הצביעו למפלגה שבראשותך |165,529 בעלי זכות הצבעה. |רק בבני-ברק, בלי בית-שמש, אלעד, ירושלים ובית”ר עילית, |גרים מספר זהה של חרדים. |לא כולם בעלי זכות הצבעה אבל כולם יודעים להתקומם באופן אזרחי. |”החילוניות נמצאת תחת מתקפה”, הוספת. זה באמת עצוב. |כל מצוות הדת החילונית מחוללות. |ציציות מצליפות בעוברי אורח |ורצועות ארוכות של תפילין קושרות חילונים לבתי הכנסת. זוועה! |לדת החילונית כפי שאת נוהגת לומר, אין בכלל נציגות במדינת ההלכה בה אנו חיים. |זה קטע, כי אף פעם לא ראיתי שלטי ענק בכיכוב בר רפאלי או גל גדות. |את צודקת, זהבה. הכפייה פה היא חד-צדדית ומזעזעת. |אגב, יש לא מעט חרדים ודתיים שמאלניים. |גועל נפש. |אז אל תשכחי לפרסם בתגובה הראשונה לפוסט, כמו שאת תמיד עושה, |קישור למתפקדים פוטנציאליים. |תכתבי שאת זקוקה להם במרצ. |אני בטוח שהם ירוצו להתפקד כשהם יבינו שאת נלחמת בכל מה שיקר להם. |אני צוחק. אין באמת לשומרי המסורת בית בשמאל. |שומעים שם במרצ? אם תיגעו לנו בשבת תקבלו כזאת התקוממות דתית שרק חלמתם עליה. |סתם… לא רוצה לפלג. |בואו נתאחד כולנו סביב האויב המשותף והאמיתי שלנו. |יוזמי חוק השקיות. |
מלך זילברשלג | פורים*30
עשיתי לרגע הפסקה מגיגול השם שלי וגיגלתי את המילה “פורים”. |בום! לא תאמינו מה מצאתי. |יושבים חזק? |בום שני. |לא זה הירושלמי. |יש יותר מ-30 חגי פורים ביהדות. |כמו נרבונה, קסטילה, קנדיה |פרנקפורט, אנקונה, וילנה |פירנצה, טבריה ועוד שמות מוזרים. |מה זה אומר? |מסתבר שבעל הטורים, מפרשני התורה המוכרים ביותר, |כתב כי כל נס שאירע צריך להיות מצוין בפורים משלו. |מה שאומר ששושן פורים הוא כמו כל דומיו אבל עם אחלה יחסי ציבור. |אבל מה לעזאזל רע באחרים? |למה “פורים וידין” הבולגרי מ-1806 |שנקבע בעקבות חשד שנפל על היהודים כמרעילי המושל, |מה שבפועל התברר כלא נכון, |לא הצליח בחיים? |ומה חטא “פורים שלג” התוניסאי שחל בכ”ד בשבט |ונקבע בעקבות שלג כבד שגרם לנזקים גדולים. |רק בעיר היהודים הוא לא ירד. |מה חטא התוניסאי שאנחנו לא מתחפשים בו? מה חטא? |אני חושב שעליתי כאן על משהו. |משהו שיכול למגר את האנטישמיות |ולהוביל לגל פופולריות יהודית שטרם ראינו כמוה. |אני גאון! |תחשבו על זה. יותר מ-30 ימים שמצווה עלינו לשתות עד דלא ידע, |לקחת יום חופש, להתחפש לאלזה אמנו או לבוב הגבאי. |אבל יהודים כמו יהודים מפספסים תמיד את הפוטנציאל. |ממשיכים להגיע לעבודה כרגיל כאילו לא פורים מספר 17 היום. |העדיין מתפלאים הנכם שאיננו פופולריים? |הגיע הזמן להחליט שלא עוד. |תביא לי עוד צ´ייסר. |תביא לי עוד צ´ייסר. -סיימת עם צ´ייסרים. |אני לא רוצה עוד צ´ייסר. |
מכירים את אלה ש… | נוסעים בנתיב השמאלי
נמסטה, אחי, בום עליך. |זה לא הודו פה, ‘כנס לנתיב הימני. |אנשים פה נוהגים כאילו אין חוקי תנועה ואין תקנה 35. מדהים. |אני לא אומר להיות ימני קיצוני. |אפשר להיות ימני מתון. |רק אל תהיו, לא עלינו, בשמאל. |מכירים את אלה שנתקעים בנתיב השמאלי? |קוראים לזה “גניבת נתיב” |ואותם נהגים בכלל לא מודעים לכך שהם גנבים. |לפי מחקר שנערך בנושא, |רוב הנהגים בכלל לא מודעים שמדובר בעניין לא חוקי. |נראה להם סבבה להתנחל בשמאל. |יש כאלה שאומרים שזה חוסך להם עקיפות |ואחרים שפשוט לא שמים לב שהם תוקעים לכולנו את החיים. |מחקר בריטי מצא שהנהגים שנתקעים בנתיב המהיר |מאמינים שהם עושים את הכביש לבטיחותי יותר בגלל האטת קצב התנועה. |מצד שני אותו מחקר טוען שהתופעה מגבירה את הסכנה, |מובילה לזעם כביש, עקיפות מסוכנות |ונהגים קצרי רוח. |אני רגוע, לגמרי. |איזה עצבן. |מצד שלישי, מדובר במחקר בריטי. |,You know how they are .they drive on the wrong lane |אנשים מעל גיל 65 נוטים לאמץ את ההרגל יותר מאחרים. |על כל זה מאפיל ממצא המחקר האמריקאי |שחושף כי רוב הנהגים משוכנעים שהם נוהגים מצוין |לסיכום, כמו בשאר תופעות בלתי רצויות על הכביש ומחוצה לו |כדאי להירגע. |וכשנהג על הכביש נוהג בצורה לא מתחשבת |קחו אוויר. קבלו את העובדה שלפי המחקרים |יש מצב שהנהג הזה הוא אתם. |
מדוע מסעדות רבות מתעקשות להתחיל ב…לחם
כשמגיעים למסעדה בצרפת, הדבר הראשון שמקבלים לשולחן הוא לחם |וגם אם המנהג פחות נפוץ בישראל, הוא קורה גם כאן. תודה. |לכאורה, לחם הוא הדבר האחרון שבעל מסעדה צריך להגיש לסועדים שלו, ועוד בחינם. |הרי הגיוני שככל שיאכלו ממנו יותר הסועדים ישבעו מהר יותר ויזמינו פחות מנות. |למה בכל זאת מתעקשים במסעדות רבות להגיש לחם או מאפים אחרים? |בראש ובראשונה יש לדבר הסבר ביולוגי: |מרבית הלחמים מורכבים מקמח לבן ועשירים מאוד בפחמימות פשוטות. |מיד עם אכילתן מתפרקות הפחמימות למולקולות גלוקוז- סוכר. |אלה נכנסות לזרם הדם ותוך שניות עולה רמת הסוכר בדם באופן משמעותי. |הקפיצה הפתאומית הזאת גורמת לייצור מוגבר של הורמון האינסולין בלבלב. |זה מעודד את הגלוקוז להיכנס לתאים |ותוך זמן קצר גורם לצניחה של רמות הסוכר בדם. |והתוצאה- תוך זמן קצר חשים שוב ברעב. |מעבר להסבר הביולוגי יש כאן גם עניין של מסורת, לפחות במערב. |עוד לפני המצאת המסעדה המודרנית במאה ה-18 בפריז, |אנשים נהגו לאכול במעין טברנות. |הארוחות הוגשו בשעה קבועה ובמחיר קבוע |ויחד עמן הוגש לחם שנאפה במקום |כדי להשביע במהרה את הסועדים. |למה ניסו בעלי הטברנות לסתום את התיאבון של הסועדים? |כדי שייקחו כמויות קטנות יותר מהמנות היקרות, כגון בשרים ודגים. |המסעדות המוקדמות השאירו את המנהג |גם כשכבר היו תפריטים ולא הייתה סיבה נראית לעין להמשיך בו. |וכך הוא התפשט ברחבי אירופה וארה”ב. |אבל עם כל הכבוד למסורת יש גם הסברים כלכליים ופסיכולוגיים |שהופכים את חלוקת הלחם לכדאית במיוחד. |לחם בחינם גורם לנו לתחושת צמא |ואנחנו מזמינים יותר משקאות עליהם שולי רווח גבוהים יותר עבור המסעדה. |שנית, אנשים אוהבים לקבל דברים בחינם |ולפי חוק ההדדיות שנוסח ע”י פסיכולוגים חברתיים |מסעדות שמגלות כלפינו נדיבות גורמות לנו להרגיש שאנחנו צריכים להחזיר להן באותו מטבע, |או במילים אחרות הן גורמות לנו להיות נדיבים יותר עם הטיפ ולהזמין יותר מנות. |ומה אם חוק ההדדיות לא עובד על כל הסועדים? |לא נורא. הלחם לא באמת מגיע בחינם, |הוא מגולם כבר במחיר של המנות האחרות. |אפשר חשבון? | ערוץ כאן כאן מסבירים ענת קורול