נמסטה, אחי, בום עליך. |זה לא הודו פה, ‘כנס לנתיב הימני. |אנשים פה נוהגים כאילו אין חוקי תנועה ואין תקנה 35. מדהים. |אני לא אומר להיות ימני קיצוני. |אפשר להיות ימני מתון. |רק אל תהיו, לא עלינו, בשמאל. |מכירים את אלה שנתקעים בנתיב השמאלי? |קוראים לזה “גניבת נתיב” |ואותם נהגים בכלל לא מודעים לכך שהם גנבים. |לפי מחקר שנערך בנושא, |רוב הנהגים בכלל לא מודעים שמדובר בעניין לא חוקי. |נראה להם סבבה להתנחל בשמאל. |יש כאלה שאומרים שזה חוסך להם עקיפות |ואחרים שפשוט לא שמים לב שהם תוקעים לכולנו את החיים. |מחקר בריטי מצא שהנהגים שנתקעים בנתיב המהיר |מאמינים שהם עושים את הכביש לבטיחותי יותר בגלל האטת קצב התנועה. |מצד שני אותו מחקר טוען שהתופעה מגבירה את הסכנה, |מובילה לזעם כביש, עקיפות מסוכנות |ונהגים קצרי רוח. |אני רגוע, לגמרי. |איזה עצבן. |מצד שלישי, מדובר במחקר בריטי. |,You know how they are .they drive on the wrong lane |אנשים מעל גיל 65 נוטים לאמץ את ההרגל יותר מאחרים. |על כל זה מאפיל ממצא המחקר האמריקאי |שחושף כי רוב הנהגים משוכנעים שהם נוהגים מצוין |לסיכום, כמו בשאר תופעות בלתי רצויות על הכביש ומחוצה לו |כדאי להירגע. |וכשנהג על הכביש נוהג בצורה לא מתחשבת |קחו אוויר. קבלו את העובדה שלפי המחקרים |יש מצב שהנהג הזה הוא אתם. |

יש כוח – יש עבודה ||יש עבודה – יש כסף. |יש כסף – יש אישה |יש אישה – אין כוח. |אין כוח – אין עבודה |אין עבודה – אין כסף, |אין כסף – אין אישה |אין אישה- יש כוח. |יש קמח – יש תורה. |יש תורה – יש ספרים. |יש ספרים – יש תולעים. |יש תולעים – אין קמח. |אין קמח – אין תורה |אין תורה – אין ספרים. |אין ספרים – אין תולעים |אין תולעים – יש קמח. |יש פיגורה – יש מחזרים. |יש מחזרים – יש בילויים. |יש בילויים – יש ילדים. |יש ילדים – אין פיגורה. |אין פיגורה – אין מחזרים. |אין מחזרים – אין בילויים. |אין בילויים – אין ילדים. |אין ילדים – יש פיגורה. |יש שמחה – יש אהבה. |יש אהבה – יש חתונה. |יש חתונה – יש חותנת. |יש חותנת – אין שמחה. |אין שמחה – אין אהבה |אין אהבה – אין חתונה. |אין חתונה – אין חותנת |אין חותנת – יש שמחה. |

אז אני אומר לה, |עם כל הכבוד שזאת הבת שלך |היא גם אשתי |ואת לא יכולה להתערב בצורה כזאת |צודק לגמרי |זה לא ההוא? |מי? |ההוא, הנאצי הזה |די, הנס, זה לא יפה. |מה לא יפה? |אתה לא יכול ככה סתם לקרוא למישהו נאצי |אני ממש לא קורא ככה סתם נאצי |אהה אני מכיר נו… נו זה ההוא הנאצי הזה |אל תגיד את המילה הזאת |היטלר |אל תקרא לו היטלר |אבל זה היטלר |אני מכיר אותו זה השם שלו הוא נאצי |תפסיק להגיד את המילה הזאת! |הוא נאצי |הוא עומד בראש המפלגה הנאצית |אהה אז עכשיו כל המפלגה שלו הם נאצים |נו באמת הנס |אתה לא יכול לקרוא לכל מי שנגד הדעה הפוליטית שלך נאצי |זה מרדד את השיח |או באמת פריץ איך אתה מדבר |מה אתה מחרטט |האיש הזה שלל אזרחות מכל היהודים |שם אותם בגטאות |חחח זה הכי נאצי |אתה יודע מה הבעיה שלך הנס |נו מה הבעיה |אתה מתלהם |אתה ככה לא תצליח לשכנע אף אחד בדעה שלך |סליחה |אהם אני במקרה הקשבתי לשיחה שלכם, |מממ |אתה צריך להתבייש בעצמך (הנס) |יש דברים שלא אומרים |מה אמרתי אמרתי נאצי זה.. |טפו! איך אתה מדבר! |אתה יודע שסבתא שלי היא ניצולת שואה |בינתיים? |אתה יודע מה זה בשבילה?! |לשמוע את המילה הזאת |אמירות מהסוג הזה זה בידיוק מה שיוצר את הקרע בעם |אני יוצר קרע בעם?! |האיש הזה רצח מיליונים |נו אתה יודע איך זה בתקשורת באמת, הם סתם אוהבים לנפח דברים |חוץ מזה, |אתה לא היית שם אתה לא יודע מה קרה באמת |הוא רוצח מישהו עכשיו?! |אהה בסדר.. אתה לא יודע מה היה שם קודם אולי.. אולי הגיע לו |*קולות תדהמה (מהנס)* |עכשיו הוא רוצה להרוג גם אותי |אולי גם לך מגיע |מסתובב בעיר קורא לאנשים “נאצים” |תתבייש בעצמך! |אתה בדיוק כמו הנאצים |אהה סליחה, גברתי |בוא לא נגזים |להגזים! |לתייג ככה אנשים בלי הצדקה? |זה גזענות, זה נאצי |מה?! |היא צודקת! |אתה נאצי תתבייש לך |נאצי! נאצי! |נאצי נאצי! |נאצי! |עזוב אותם, |סתם פשיסטים |נאצ’וס? |כתוביות לעברית: אחיה טסה |

|בשנות ה-50 הוחלט על גיוס בני העדה הדרוזית לצה”ל. |בשנת ה-1957, גויס החייל הדרוזי הראשון. |שלום. |באתי להתחייל. |כן, איך השם? |שריף חאלבי. |מה אתה עושה? |אתה מוקף! |עצור או שאני יורה! |מה?! |ימית, תגידי לקודקוד שתפסתי מלוכלך. |אני רוצה אפטר, למועדון ה”סקוויז” במטולה. |לא, לא. |אני לא מלוכלך. |אני דרוזי! |מה? |דרוזי… |אחלה… -שמעתי שמגייסים אתכם. |סליחה, אני מתנצל. פשוט המבטא שלך קצת הלחיץ אותי. |לא נורא, זה בסדר. קורה. |תדע לך שאני מאוד מעריך את זה שאתם מתגייסים. |מה שנקרא, שותפות גורל. |ברית דם. |אנחנו אחים! |אפשר לקבל נשק? |בבקשה. -שוקראן, יא זאלמה. |מה אתה עושה?! -סליחה. |פשוט בלבל אותי השוקראן הזה שלך. |אני צריך לעשות סוויץ’ בראש שאתה לא ערבי. |אני סוג של ערבי. |אבל דרוזי! |שזה סוג של ערבי. |אבל דרוזי! |תחליט, אתה ערבי או דרוזי? |זה מסובך! |תסביר לי. |הבט, יא חביבי… |מצב הדרוזים בארץ הוא מורכב. |וזאת מאחר וישנם דרוזים המחשיבים עצמם כערבים |וישנם כאלה שלא. |איך הכל התחיל בעצם? |באיסלאם השיעי היה פלג קיצוני בשם האיסמעיליה. |הדת הדרוזית התפתחה מתוך הפלג הזה |והתגבשה יותר מאוחר בתוקפת הח’ליף הפאטימי… |וואי, איזה יופי. |תגידי, זה עוד ארוך, הביס במוח הזה? |למה דרבש תכף סוגר לי את השק”ם אז בוא נגיע לתכל’ס. |אתה מרגיש ישראלי, כן או לא? |בוודאי. |את ההמנון אתה מכיר? |בטח. -השלם את המשפט: |”להיות עם חופשי…” |”בעצמנו…” |יפה! |אחלה. יאללה, תודה רבה. |”יאללה” זה בסדר? |”יאללה” זה אחלה. |גם “אחלה” זה אחלה. |אחלה, אחלה. |תודה רבה לך, באמת תודה רבה לך… |תורג’מן. |תורג’מן? -כן. |תגיד לי, תורג’מן, |מאיפה ההורים? |אבא שלי ממרוקו. אימא מצרית. |תורג’מן… |אתה יודע שגם אתה… |סוג של ערבי. |

|טוב, קדימה, שייח יאסין, תתחיל לארוז. |אנחנו משחררים אותך. |מה? |כוסאומ-אומו, אתם לא מתביישים ככה לשקר לבן אדם זקן? |לא מת… אתה לא רוצה להרוג אותי? תהרגו אותי עכשיו. |תהרגו אותי! תהרגו אותי! |שקרנים יהודים הורגים אותי. -תירגע. |לא עובדים עליך. אנחנו באמת משחררים אותך. |משחררים אותי ככה פתאום? למה? |על… |התנהגות טובה. |טפו, שקרנים, רמאים, אתם רוצים להרוג אותי? |תהרגו אותי, אל תמציאו לי סיפורים. -שקט, תירגע. |אנחנו באמת משחררים אותך. זה עכשיו איזו עסקה כזאת |של חילופי שבויים, בסדר? |ואללה? את מי מחליפים עליי? |משחררים סוכני מוסד שניסו לחסל את חאלד משעל. |אבל נכשלו. -באמת? |אז איך נכשל החיסול? |המחסלים ניסו להשפריץ לו ספריי עם רעל באוזן, |אבל תפסו אותם על חם. |באוזן? |מה מצחיק? |ספריי? |למה, חשבתם להרוג אותו עם החור באוזון? |יופי, מצחיק מאוד. יאללה, בוא נזוז. |בסדר, בסדר, בסדר. אני זורם איתכם. |ניסו לחסל את חאלד משעל עם ספרי פרמננט באוזן. |אבל איך גילו שזה המוסד, איך גילו? -גילו, גילו מה זה חשוב איך? גילו. |ספר לי, ספר לי, בחייך. אני בן אדם זקן. |איזה הנאות עוד נשארו לי בחיים? |ספר לי. ספר לי, שאני קצת… ספר לי. |למחסלים היו דרכונים קנדיים מזויפים |ועלו עליהם כי הם לא ידעו לדבר אנגלית. |זה הסיפור הכי מפגר ששמעתי בחיים שלי. |יש לכם את זה ביותר גרוע אולי? |למה, מה היית עושה? |אני הייתי מעלה לאוויר שני מסוקים |וגומר עליהם עם שני טילים של הלפייר, |גומר אותם במכה, אבק הייתי משאיר מהם, אבק. |טוב. -יאללה, אתם חברים שלי. |אוהב אותכם. תמסרו ד”ש לכל החבר’ה. |השייח יאסין שוחרר בשנת 1997. |תשע שנים מאוחר יותר חוסל על ידי מסוקי קרב, |שהנחיתו עליו כמה טילי הלפייר. |

| ז… זקני ציון, |אז ככה, |אנחנו נתחיל קודם כל |מהשתלטות על אמריקה. |אנחנו נרוויח כספים, |בעזרת הלוואות בריבית דריבית, |וברווחים אנחנו נקנה את הנשיא, |ואחרי שנשתלט על אמריקה, |אנחנו נשלח זרועות לכל הגלובוס, כמו איזה, |כמו איזה, נו, נו, ברח לי, נו, יה, יה, |איך קוראים לחיה הזאתי? – ווס, ווס. |החיה הזאת, איך קוראים לה? |שיש לה זרועות. |מרבה רגליים? |לא, איזה מרבה רגליים, |חסר לך שאתה רושם בפרוטוקולים מרבה רגליים. |לא רשמתי. |אני יודע! |נו? – נו? |תמנון! – תמנון! |בדיוק. |אנחנו נשתלט על העולם כמו איזה תמנון. |אני לא יודע, גולדברג. |יש לך בעיה עם זה? |יש כמה. |קודם כל… – כן? |איך הוא ינשום? – מי? |התמנון. |אני לא ביולוג, |אבל אני חושב שהוא צריך מים בשביל לנשום. |הא? – אם הוא מחזיק ככה את כדור הארץ… |כן? – אתה רואה? |איך הוא ינשום? |זה רק דימוי, צוקרמן. |בשבילך זה דימוי, |בשבילו זו מלכודת מוות! |אתה שולח תמנון ענק ותמים למלכודת מוות בחלל? |אתה מדבר ברצינות עכשיו? |אתה יודע איזה כותרות זה יעשה? |יהודים רצחו תמנון ענק בחלל! |צוקרמן, אנחנו מתכננים להשתלט על העולם, |זה לא נראה לך כותרת קצת יותר מטרידה? |הרבה יותר מטרידה. – הרבה יותר מטרידה. |כן, כן, אולי אתה צודק, כן. |אנשים באמת יקחו יותר קשה את ההשתלטות העולם. |אה, בסדר, אז אנחנו… – לגבי תמנונים |אני לא בטוח. |זה רק דימוי, צוקרמן! – בשבילך זה דימוי! |בשבילם זו סיבה למלחמה כוללת! |הם יעשו לנו שטפי דם עם הכריות הצמדה, |ויש להם גם דיו, |זה כתמים בכל מקום, |ואתה יודע שיש להם גם מקור? |זו חתיכת מפלצת החיה הזאת, |לא סתם בחרת בה בתור דימוי. – אהה! |אהה! |אז אתה מודה שזה דימוי! |כן. |שוין, אז אין לנו מלחמה עם המין התמנוני? |אנחנו יכולים להמשיך במזימה שלנו? |נו, שוין. |שוין, |אוי, ברוך השם, אפשר להמשיך במזימה שלנו? | אנטישמיות

|בשנות ה-30, חבורה של שלושה אנשי רוח יהודים, |שני רופאים ומשורר, |התאגדו כדי להלחם בשלטון המנדט. |ביחד הם הקימו ארגון בשם ברית הבריונים. |כן… מי אתם? |אנחנו… – 3,2,1. |ברית הבריונים. |לבריאות. -כן. איך אני יכול לעזור לכם? |אחרי שאנחנו נסיים איתך, אתה תצטרך עזרה. |למה עליי? |”קמנו, שבנו, צעירי אונים |”קמנו, שבנו, אנחנו בריונים”. -מספיק, מספיק. |בסדר…די, די, די, מספיק. |ישו. -חבל, הפזמון משגע. |תראו, באמת, אני לא כל כך מבין מה אתם רוצים ממני. |בית לאומי לעם היהודי, ועכשיו. |אתם יודעים שאני רק פקיד שומה, כן? |חבל מאוד שזוהי התגובה שלך. |אתה עכשיו הכעסת מאוד את ד”ר יבין, |ותאמין לי שאתה לא רוצה לראות אותו כועס. |תירגע, תירגע. |בהצלחה עם למצוא את העמוד עכשיו. |וואו זה היה בריוני. |ממש בריוני. |אני אתקשר לחיילים, שיעיפו אתכם מפה, בבקשה. |אין ברירה, מישהו מאיתנו צריך לסטור לו. -לסטור לו? -כן. |משלושה יוצא בריון. |בריון. |בריון. |בריון. |עכשיו. -בריון! – רגע, רגע. |איך אמרתם שקוראים לכם? ד”ר יבין, אחימאיר וגרינברג? |זה אנחנו. |יש לכם חובות של מעל 200 לירה למס הכנסה. |או-אה. |חבר’ה, הבריטים עלו עלינו. -עלו עלינו. |ברית הבריונים פעלה במשך שלוש שנים, |ובשיא פעילותה הפיצה ביטאון בשם “הבריון”, |ואפילו הכריזה חרם על גרמניה הנאצית. |הנאצים נעלבו נורא. |

|במאה ה-12 בנוריץ’ שבמזרח אנגליה, |הופצה עלילת הדם הראשונה בהיסטוריה. |כן, כן, מיד, רק רגע. |העלילה הובילה לפרעות ביהודי העיר. |צהריים טובים, מר פליישר, אדוני. |שמי ג’ון. -ג’ני, האם אנחנו מצפים לאורחים? |הו, לא. -הביטו. |בוודאי זכורה לכם פרשיית רצח הנער וויליאם מנוריץ’ לפני כחמש שנים. |ובכן, הכנסיה החליטה שמי שאשם ברצח |הוא אתם, היהודים. |במחילה אני נאלץ, לדאבוני, לפרוע בכם. |אז, שנתכבד? |ובכן, אם אין ברירה… |הו, גברת פליישר, |איזה בית משגע. -תסלח לי, |מה בעצם אתה מתכונן לעשות לנו? |אני אשמח להסביר לכם, אבל לפני זה, |אם תואילו, בבקשה, להסתובב. |בהתחלה תכננתי לפתוח לך את הראש עם אלה ממוסמרת |תוך כדי צרחות: “יהודי מלוכלך, יהודי מלוכלך”. |חזק לך מידי? -אה, לא, לא, זה בסדר. |תגידי לי כשזה חזק לך מידי, כן? |תודה. |ואחר כך חשבתי… |לחנוק אותה, |ואני עדיין מתלבט אם להצית אותה |או לשרוף את כל הבית עליכם. |נא לשבת, בבקשה. |ולסיום, |אלה בתחת. |שנתכבד? -האלה בתחת זה הכרחי? |אני מעדיף שכן. |אתה מבין? זה קצת הדבר שלי. |החבר’ה קוראים לזה “לעשות את הג’ון”, |אבל תן להרגיע אותך, אתה כבר תהיה מת. |צהריים נפלאים. |סליחה על ההפרעה, כבר פורעים פה? |ג’ון. -פול. |פליישרים, פול. פול, פליישרים. |אדוני, גברתי. -פול. |איזה בית משגע. -נכון? בדיוק אמרתי להם את זה הרגע. |אז אתה כבר פורע? -למה שלא נפרע בהם ביחד? |אתה תרצח אותה, אני אחנוק אותו, |ואתה… אלה בתחת. |לא, לא, אני לא יכול לעשות את הג’ון זה הקטע שלך. |אז אתה יודע מה? |אתה תרצח אותו, אני אחנוק אותה, |אתה תצית את הבית המשגע הזה, |ואני, אלה בתחת. |אז שנתכבד? |סליחה על ההפרעה, כבר פרעו פה? |ג’ון. -ג’ורג’. |פול. -ג’ורג. |ג’ון. -פול, ג’ון. |ג’ורג, פליישרים, פליישרים, ג’ורג’. |ג’ורג. -אדוני, גברתי. |פול, ג’ון. |ג’ורג’. -פול. |אדוני, גברתי, איזה בית משגע. |נכון? -הם בדיוק אמרו לנו את זה עכשיו. |טוב, אז אני לא אפריע לכם. -לא, אתה לא מפריע. |לא הייתי רוצה לכפות את עצמי. -לא, לא, אנחנו לא מוכנים לשמוע על זה. |בשום פנים ואופן לא. |הו, |מה אתם יודעים? |כבר ארבע. |או.קייי, אז אתה רוצח, אני חונק, ג’ון מעלה באש, |אלה בתחת. שנתכבד? |לא, לא. ג’ון היה פה ראשון, אז הוא הרוצח, |אני חונק, אתה מעלה באש, |אלה בתחת. שנתכבד? |בשום פנים ואופן לא, זו השכונה שלך. |פול חונק, אני רוצח, אתה מעלה באש, |אלה בתחת. |שנתכבד? |הו. -הו, אלוהים אדירים. |איזו חוצפה. -היהודים האלה. |אין להם טיפת נימוסים. |

|תראו… |יכול להיות שאמרתי כמה דברים |שאולי מישהו היה יכול…או נדמה היה לו |שהוא היה יכול |לפרש בצורה שיכול להיות שלא… |כל אחד היה מפרש את הדברים |שלכאורה, נאמרו או שלכאורה מתפרשים |מתוך מה שאולי נאמר |וייתכן שמישהו היה יכול אפילו להיפגע מדברים מסויימים |שלכאורה נדמה לו שנאמרו |אולי אפילו דברים שלכאורה ייתכן שאני אמרתי |דברים שמתוכם אולי משתמעים |נימה או טון שעשויים במקרים מסויימים |ומתחשב במה שנאמר |הן בהקדמה למה שנאמר |והן ובהקשר הכללי למה שנאמר |להתפרש לכאורה כפגיעה |במי שלכאורה כלפיו |כוונו הדברים ש… |שלכאורה נאמרו |אני רוצה לחזור ולהדגיש |שאין ולא הייתה כל כוונה |גם במה שנאמר וגם במה שלכאורה נאמר |לפגוע או לרמוז לפגיעה |בכבודו, בדעותיו או באמונותיו |של מי שלכאורה בו הדברים מורים |אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת |ולהתנצל על שאמרתי |או לפחות על מה שלכאורה |עשוי היה להתפרש מתוך |מה שלכאורה רציתי להגיד |ולא אמרתי |

|מעבר דירה הוא תמיד אירוע משמעותי |הכרוך בסידורים רבים |בשוק קיימות חברות רבות |המבטיחות להוביל את הדירה ביעילות ובמהירות |אך המציאות בשטח לעיתים שונה |אה… מאמי, אל תארזי את הקפוצ’ינ-הום |אני אקח את זה איתי |נו, מה עם המוביל הזה, באמת! |אמרנו שבע בבוקר, |כבר תכף עשר |טוק, טוק, טוק |בוקר |תודה שבאתם באמת! |אמרנו שבע, זה לא בסדר |וזה בסדר שאת אמרת שהדירה |היא בקומה הראשונה? |מה זאת אומרת? |זו קומה ראשונה |אם סופרים את המרתף |ואת החניה התת-קרקעית |זה כבר קומה שלישית |זה משלש לכם את המחיר |או-אה! |שטיחון |זה כבר עוד מפלס, גברת |זה… |תעריפון של פנטהאוז |שלא נדבר על הטיפ |או-אה, אני רואה שיש לכם פסנתר |לא ציינת את זה בדו”ח |איזה פסנתר? |זה האורגנית של הילדה |לי זה נראה כמו פסנתר |או! החבאתם בפנים תפוים |זה מחיר כפול |שלא לדבר על הטיפ |טוב, אכפת לכם להתחיל לעבוד, |גם ככה עיכבתם אותנו |הלקוחה צודקת בטענתה |הכל מאורגז בארגזים |מקורטן בקרטונים? |כן |הוילונות ,יפים |תודה רבה |לא… |יפים, הוילונות |רגע, שניייה אחת |קח את זה למטה, שים את זה בתוך המשאית |אתה לא רואה שידיו עמוסות לעייפה? |לא! |כן, כן |טוב, יש גם את הכורסה במרפסת |לא, זה בסדר, נשמה |אני הסתדרתי פה |דקלה |אני באה, שמשון |כן, עייפתי |היי, היי |יפים… |שימי, בחייאת שימי |כל דבר שאני רואה |מזכיר לי את יפה |מה קרה, הסתכלת על המקרר? |די, די, לא ראוי, לא ראוי |אני מקווה בעזרת השם |שתגיעו לשלום בית |אמן סלה |אה… חבר’ה |מה אתם אומרים, |אולי נזרז את העניינים? |צודק |בואו |אתם קחו את זה למטה |אנחנו נפרק פה את מה שנשאר |מה יש פה עוד לפרק? |יש את ה… |את זה |זה? זה אל סי די! |בסדר, נשמה |נפרק לך את זה אל, סי ודי |טוב אני ארד למטה |להשגיח על ההעמסה |לא! |וואי וואי, הפצפצים הזה |יותר גרוע מגרעיני דלעת |לא ניתן להפסיק |פילוס, תופס? |לא, לא, שלא יזרוק! |בסדר, נשמה, אני הייתי תקופה שוער |בשמשון תל אביב |יאללה יש שוער בשער, תן |הופה. -טוב, שוער! |כן, חבל על הזמן |היה לנו משחק פעם אחת נגד מכבי לזרוס חולון |היה להם חלוץ, בחייאת חלוץ |הוא, איך שהוא נכנס למגרש… |שוער, אתה חולם, שוער |בסדר, לא הייתי מוכן |זרוק, זרוק עוד אחד, תן |תגידו |אתם נורמלים? |מה, זה היה ככה כשהגענו, מה אתה? |אפילו יש על זה מדבקה: “זהירות שבור” |שביר! |בסדר, על קוצו של יוד? |מה חבל שלא פיצפצת בפצפצים |יאללה חבר’ה, נסענו |ניפגש ביעד |רגע, מה עם המזנון והמכונת כביסה? |זה בקטנה, אבאל’ה |תקחי את זה עם הפרייבט |יאללה, חבר’ה. -סע, סע, סע |להעמיס -סע, סע |יא ווארדינה… |איזה חניה! |איזה סביבה מטופחת, |נראה לך שיש פה עוד בדירות למכירה? |מקווה שלא |איפה כל ה…? |מה זה? |לא סגרנו… |מי סוגר את ה… |סוגר? |שימי, אל תסתכל עליי |אני מפצפצת בשביל שניים |איזה פאדיחות |כל מה שהיה פה נפל |אני מקווה שלא קרה כלום ל… |לא! |תראה איזה יופי הוא רץ |לא מגיע לו טיפ? |נראה לכם?! |אתם השארתם אותנו בלי כלום! |שקל אתם לא תראו מאיתנו! |בסדר |אל תשלמו לנו |אבל מה בנוגע ליפים? |במה הוא חטא? |תסתכלו עליו |יפים |שחיכה אלפיים שנות גלות כדי להגיע אל לארץ המובטחת |באשדוד מערב |יפים, שהיה לו הכל ברוסיה |אחוזות, מיכרות, |קבוצת כדורגל |אבל לא! |הוא בחר לעלות לארץ |ברגל! |דרך… |מדבר סודן |למה זה מגיע לו? |למה? |מילא אני לא משלם לו, אבל אתם? |תסתכלו עליו |הרי כולנו התחלנו בתור רוסים |בא לי להוציא כסף מהארנק שלי |ולתת לו טיפ |זה מטאפורה, כן? |אין עם מי לדבר |חבר’ה, עזבו, בואו נלך |אין מה לעשות |בוא |אלה החיים, יפים |אה… חכו שנייה |עזוב, עזוב |חבר’ה… -די, עזבו, לא רוצים |די |שנייה! |סמדר, מספיק די |זה פוגע, די |אנחנו מצטערים, אנחנו פשוט לא ידענו |אני יודעת שכסף לא יפתור, אבל… |יפים, זה בשבילך |אני לוקח על עצמי להכפיל לו את הסכום |איפה התחנת “ווינר” הקרובה? |שיהיה בשעה טובה |הקפוצ’ינ-הום! |אין לתאר כמה זה ממכר |