אלה מטקות. טלפון כזה. טרנזיסטור ספורט. |וזה לשים תכשיטים היה. מנקה למקלדת. |פלסטלינה. מצלמה. חבל כביסה.|מילקי עדשים כחולים. קרחון כחול. |כשאני רואה משהו כחול, אני קונה בכמויות. |גם אם אני לא צריך. יאללה, שיהיה. |לך תדע, מחר תהיה שואה גרעינית, מה, אני לא אמצא כחול? |אם לא יהיו סביבי דברים כחולים, |ואם יום אחד אני אקום, אני אפתח את הארון |ולא יהיו שם בגדים כחולים כמו שאני רגיל, |אני ארגיש מאוים. אני צריך את זה. זה חלק ממני. |קוראים לי לוי אלישע, בלו מן, אלישע בלו, |עוד שנה מציין 60, עובד במלון קרלטון, |גר פה בתל אביב, קרוב מאוד לים. |אז זה התחיל ככה: בגיל 19 ירדתי לאילת. |עליתי למעלה למשביר וחיפשתי מגבת כי ישנתי על החוף. |ואז ראיתי שם מגבת קטנה, קטנה כזאת, כחול, כחול רויאל. |קניתי אותה. זו הייתה אהבה ממבט ראשון. |ומאז – רק כחול. |הלכת באדום בפורים. -צודק. |התחפשתי, זרקתי את זה אחרי זה. |אנשים מקבלים את זה בחיבה. מטפחים לי את ההובי הזה. |מביאים לי פריטים כחולים שהם מוצאים, ייחודיים. |זה נכתב עליי, השיר הזה. “כחול זה הצבע”. |לא יכול להגיד שזה הובי, זו דרך חיים. |יחד עם זאת, אני חי עם אישה ואני חי פה עם ילד, |יש להם את החיים שלהם. |לשמחתי אשתי מאוד מתחשבת בי.|היא תפרה לי לחתונה שלי בגד כחול. חולצה נופלת כזאת. |התחתנו בחוג המשפחה במסעדת “כחול”. |זה ארון הבגדים. |מכנסי קיץ, חולצות לבית, בגדי חורף. |עכשיו, כאן זה המחסן שלי, אם אין לי אותו, |אני מרגיש חרדה פשוט מאוד, חרדה קיומית. |קניתי בבת אחת 48 חולצות טריקו כחולות. |עכשיו, למה 48? |כי אני לוקח בחשבון שאני מחליף כל יום חולצה, אחת ספייר לכביסה, |אז זה שמונה לשנה, יש לי כאן לשש שנים, אני רגוע פשוט. |אלה קטעי עיתונות בכחול. |יש עוד אנשים כאלה. ברמת האובססיות שלי בכחול, אני לא מכיר. |או, הנה המגבת. היום היא כבר דהויה ומהוהה וקרועה. |היא התחילה את כל השושלת של הכחול. |זה דבר שמאוד יקר לליבי. |אולי אפילו יום אחד אני אמסגר אותה ואתלה אותה בסלון. |היא עשתה את מה שאני.|

 

ירדתי לאילת – כיוון שאילת נמצאת בתחתית המפה, וכן אחרי ירידה מהר הנגב, נהוג לומר “לרדת לאילת” ולא סתם “לנסוע”.
המשביר – המשביר לצרכן, רשת חנויות כל בו בישראל.

האביב הערבי עשה לענף היהלומים בישראל שירות מעולה. |יש לנו פה סטים כאלה שאנחנו עושים לאנשים ממדינות המפרץ. |בדרך כלל המחירים של הסטים האלה נעים בין חצי מיליון למיליון וחצי דולר. |אנשים שהרגישו שהמשטר שלהםהולך להשתנות, |התחילו להשקיע כסף ביהלומים, שהם יוכלו ללכת עליהם ביום צרה. |כל מתווך שאתה רואה עם תיק,מסתובב, |יש לו בין מיליון לשלושה מיליון דולר יהלומים. |הכניסה לפה היא רק עם טביעת אצבע, |מי שעושה משהו לא בסדר בתעשייה, |באותו יום מורחק מהבניינים ולא יכול להיכנס. |גם אם זה המשרד שלו. |למעט השירותים אין פה מטר מרובע אחד |שלא מכוסה על ידי המצלמות. |אני אדי פלץ, יהלומן ותכשיטן, בן 47, גר במושב בני ציון. |ענף היהלומים הוא ענף מאוד מאוד משפחתי |ומאוד מאוד סגור. |למזלי מצאתי משפחה של יהלומנים שאב המשפחה |חלה בטרשת נפוצה. |הייתה לנו עסקה שאני מלווה אותו בחו”ל, |ובמשך היום אני יכול ללמוד את המקצוע. |עם העולם הערבי התחלתי לעבודמיד אחרי הסכם השלום עם ירדן. |יכול להתקשר אליי ערבי אחד ולריב איתי שבוע |על איזו אבן מאוד מאוד קשה להשגה,ואחרי שבוע שאני מוצא לו, |הוא אומר לי, טוב, יש לי חמש בנות, |אז אני צריך שתמצא לי חמש אבנים כאלה. |אתה נתקל בגילויי אנטישמיות? -לא. |קיבלתי הרבה הזמנות לחתונות שלא יכולתי ללכת. |בלבנון, ירדן. |יהלומים זה ענף מאוד יהודי.|ליהודים היה קל לעבור ממקום למקום, לסחור, |הם יכלו ללכת לישון אצל אנשים אחרים שהיו יהודים, |בבתי כנסת אחרים, ובכל מקום שהם היו מגיעים, |ידעו מי היהלומן, על מי אפשר לסמוך. |אם הודי ימכור היום יהלום למישהו מדובאי,|ברגע שהם יגמרו את העסקה הם יגידו “מזל” אחד לשני. |הם ישתמשו במילים שמגיעות מיידיש כמו “אחקנט”, |שזה יהלום שיש לו ליטוש של שמונה צדדים. |”שניט”, זה שחותכים חלק של חבילה כדי לבדוק מה היא שווה. |ה”פרבה”, הצבע, איזה צבע יש לאבן. |היהלומים מגיעים מכל העולם, בעיקר מאפריקה, מרוסיה, |אוסטרליה, קנדה. אין יותר יהלומי דמים. |כולם אוהבים יהלומים. |יש פחות ופחות יהלומים בעולם, להוציא אותם עולה יותר כסף, |צריך יותר לחפור, ואז המחיר עולה בהתאם. |הישראלי הממוצע צריך להוציא כל כך הרבה כסף על הוצאות דיור, |שמאוד מאוד קשה לו לקנות גם יהלומים. |דווקא אנחנו שמים לב שבפריפריה, אנשים קונים אבנים יותר גדולות.|

עבור חיות רבות |חוש הריח הוא חוש חשוב ביותר עבור תקשורת עם חיות אחרות בנות אותו הזן |זו הסיבה לכך שחיות רבות קודם כל מרחרחות זו את זו כשהן נפגשות |ובכן |בני אדם הם מורכבים יותר מכך |ולכן אינם נוהגים לרחרח זה את זה |נכון? |כדאי שתחשבו שוב |מספר רב והולך של מחקרים מראה כי לחוש הריח ישנו תפקיד חשוב |בתקשורת וקבלת מידע על האחר גם עבור בני אדם |מחקר ממעבדתו של פרופסור נועם סובל במכון ויצמן למדע |ביקש לבדוק האם הפעולה המוזרה של לחיצות ידיים |עשויה לשמש אותנו בדיוק לשם כך |המחקר כלל 271 נבדקים שצולמו מבלי ידיעתם |תחילה נספרו הנגיעות של הנבדקים באזור הפנים בזמן שהמתינו |החוקרים מצאו שאנשים נוגעים כל הזמן בפנים |וכי בפעולה זו הם בעצם “דוגמים ריחות” |במהלך קירוב היד לאיזור האף |נצפתה גם הגברה בעוצמת האוויר הנכנס באף |כפי שנמדד במכשירי המעבדה |בשלב הבא נכנסו לחדר נסיין או נסיינית |ובירכו את הנבדקים באחת משתי דרכים |עם או בלי לחיצת יד |כשנבדק לחץ את ידו של נסיין מאותו המין |הוא הגביר באופן משמעותי את התנהגות ההרחה של יד ימין |היד הלוחצת| כאילו הוא מנסה “לדגום” את הריח של מי שלחץ את ידו |כאשר נבדק לחץ את ידו של נסיין מהמין השני |הוגברה התנהגות ההרחה של יד שמאל |היד הלא לוחצת |כאילו כעת מנסה הנבדק לדגום את הריח של |עצמו |התוצאות חזרו על עצמן הן עבור גברים והן עבור נשים |ההתנהגות שנבדקה במחקר היא התנהגות בלתי מודעת |חוש הריח |אולי יותר מכל החושים האחרים |מניע התנהגויות שאינן מודעות |האם אנחנו לוחצים ידיים כדי להריח אנשים אחרים? |נראה שללא ספק זוהי אחת מהסיבות העיקריות.| כאן סקרנים כאן מסבירים

חשבתם פעם על אל-סבון? |מה זה אל-סבון? |כולם יודעים מה זה סבון, |כל האימהות: תרחץ ידיים עם סבון, נכון? |כי זה שומר עלינו מחיידקים ומציל אותנו מלמות ממלריה וטיפוס |ודלקת קרום המוח. אז מה זה אל-סבון? |הסבון הוא בעצמו מלח של חומצת שומן, |והוא מסוגל לפרק שומנים בגלל המבנה המולקולרי הייחודי שלו. |הוא מורכב מחלק שומני הדוחה מים, וחומצי הנמס במים. |כך נוצר ההבדל בין שטיפה במים לשטיפה בסבון. |מולקולות המים לא מתחברות לשומנים, |ולכן הלכלוך נותר על העור גם אחרי שטיפה במים. |אבל הסבון נקשר אליו ברמת המולקולה |ואז נמס במים ששוטפים אותו מהגוף. |אתה, אדוני, אתה רחצת ידיים עם סבון? |אוקיי, אתה לא דוגמה. |יום אחד הגענו לסופר, בכל הבקבוקים של הסבון |היה כתוב: אל-סבון. |זאת אומרת, כל מה שחשבתם שאתם יודעים על סבון, אל. ההפך. |ומה אנחנו עשינו? לתוך העגלה, לקחנו הביתה, |מרחנו על התינוקות שלנו. |עד כדי כך אנחנו משקיעים בהם. |אבל לסבונים המסורתיים הייתה בעיה. |במים רוויי מינרלים הם לא כל כך הצליחו להתמוסס ולהישטף. |המים אצלנו בישראל למשל, מכילים הרבה מינרלים, |כמו סידן, שאנחנו פוגשים כשהוא מתקשה על גוף החימום |של הקומקום שלנו והופך לאבנית. |כדי לאפשר שטיפה יעילה בסבון גם במים כאלה, |החליפו את אחד המרכיבים, זה שמסיס במים, במרכיב אחר: |סולפט, שהיא תרכובת של גופרית וחמצן. |מכיוון שזה כבר לא היה סבון בהרכבו הכימי, |קראו לו באנגלית: “סופלס דטרג´נט”, |כלומר, חומר ניקוי ללא סבון. |אבל הכינוי לא תפס, ובהרבה מקומות הוא השתבש ל: |”סופלס סופ”, סבון ללא סבון. |ומשם תורגם לעברית, בלי הרבה היגיון, כאל-סבון. |אבל זה לגמרי סבון. אל תאמינו להם. |חשבתם פעם מה זה אלמנה? מה זה אל-מנה? |כן, אתם ביחד, נכון?|

איש באמונתו יחיה. |זה אחד ממשפטי המחץ בוויכוחים על דת ואמונה. |בדרך כלל, הצד שדוגל בחופש דת משתמש בביטוי |כגושפנקא תנ”כית לליברליות. |יש רק בעיה אחת: זה לא מה שכתוב בתנ”ך. |מקור הפתגם בספר חבקוק. לא זוכר איזה פסוק. סתם, סתם. |פרק ב´, פסוק ד´. |”הנה עופלה, לא ישרה נפשו בו, “וצדיק באמונתו יחיה”. |לפני שמפרשים, קצת רקע. |חבקוק היה נביא שפעל במאה השביעית לפנה”ס. |תקופה שבה הכיבוש הבבלי שטף את המזרח התיכון |ואיים לבלוע בתוכו גם את ממלכת יהודה. |לפי הסיפור התנ”כי, חבקוק זועם על אלוהים. |הלו, ה´, הבבלים תכף גומרים עלינו. למה אתה לא עושה משהו? |אלוהים עונה לחבקוק. |”כי עוד חזון למועד, אם יתמהמה, חכה לו כי בוא יבוא, |”לא יאחר, הנה עופלה, לא ישרה נפשו בו, |”וצדיק באמונתו יחיה”. |ובתרגום חופשי: אל תדאג, חבקוק, |סוגר לך את הפינה של הבבלים, עליי. |יש מצב שזה ייקח כמה דורות, אבל קצת סבלנות וזה יגיע. |אה, ותרשום תרשום: |מי שיתנהג בגאווה ובחוסר יושרה, ימות. |רק מי שצדיק ומאמין בי, יזכה לראות את הגאולה. |שורה תחתונה, המשמעות של “צדיק באמונתו יחיה”, |היא שאמונה באל תשמור עליך בחיים. |ומה אנחנו עשינו? החלפנו את צדיק באיש, |וכך הענקנו לביטוי משמעות הפוכה, |לפיה לכל אדם יש זכות לחיות לפי אמונותיו, ללא כפייה. |אז חבקוק כנראה לא היה האבא הרוחני של וודסטוק |ולא שר קומביה עם אתאיסטים. |הוא היה נביא דתי, אדוק, שהעביר מסר ברור: |הצדיק יחיה בזכות אמונתו באלוהים. |והשאר – שיהיה להם בהצלחה.|

למה האותיות במקלדת מסודרות ככה? |הן לא מופיעות לפי האל”ף בי”ת ואין לסידור שום היגיון אחר, |כמו נוחות או מהירות הקלדה. |זה לא במקרה. כי הסידור הזה נוצר במקור |למכונת כתיבה ביידיש לפני יותר ממאה שנה. |אז איך הוא הגיע לכאן? |מכונת הכתיבה הראשונה יוצרה על ידי חברת רמינגטון ב-1873. |האותיות באנגלית הופיעו לפי סידור חדש שנקרא “קוורטי”, |שיצר הממציא כריסטופר שולס, סידור שנשאר איתנו עד היום. |שלושים שנה מאוחר יותר, ב-1903, |הוציאה חברת רמינגטון את מכונת הכתיבה הראשונה ביידיש |שכותבת מימין לשמאל. |סידור האותיות העבריות נקבע לפי השימוש שלהן בשפה. |כך שאותיות נפוצות ביידיש כמו עי”ן, יו”ד, אל”ף וטי”ת מוקמו במרכז, |ואותיות פחות נפוצות, נדחקו לשוליים. |מכיוון שביידיש אין ניקוד כמו בעברית, |וכמה מהתנועות מופיעות כאותיות מנוקדות בפני עצמן, |נוספו למקלדת גם מקשים מיוחדים |לאל”ף עם קמץ, פ”א דגושה, ובי”ת דגושה. |מקשים מיוחדים נוספו גם ליו”ד כפולה ולוו”ו כפולה, |צירופים נפוצים מאוד ביידיש. |מכונת הכתיבה ביידיש הפכה מהר מאוד להצלחה |בקרב יהודי ארה”ב ואירופה. |סופרים מוכרים כמו י. ל. פרץ ואחרים, |החלו להשתמש במכונות של רמינגטון. |חברת אנדרווד המתחרה לא נותרה חייבת, |וב-1911 הוציאה גם היא לראשונה מכונת כתיבה ביידיש |והעתיקה את סידור האותיות. |בפטנט שהגישה ב-1916 למכונת כתיבה שיודעת לכתוב |מימין וגם משמאל, אפילו הופיעו האותיות העבריות בסידור הזה. |שתי החברות המשיכו למכור גרסאות מתקדמות יותר |של מכונות כתיבה ביידיש עד שנות הארבעים של המאה העשרים. |אז החלה הפופולריות שלהן לרדת. |אך הכותבים הרבים שהשתמשו בהן לכתיבה ביידיש, |השתמשו בהן גם לכתיבה בעברית, והם כבר התרגלו לסידור. |לכן כשיוצרו בפעם הראשונה מכונות הכתיבה בעברית, |הן הופיעו בלי המקשים המיוחדים של היידיש, |אבל סידור האותיות נשאר זהה. |כשהופיעו המחשבים האישיים בראשית שנות השמונים, |איי-בי-אם וחברות אחרות העתיקו את אותו סידור |למקלדת המודרנית, וכך הוא נשאר איתנו עד היום. |הסידור הלא הגיוני הזה, גורם להקלדה איטית יותר |ויעילה פחות בעברית. וגם לטעויות. |אבל הרגלים, קשה מאוד לשנות. |כדי לפתור לפחות חלק קטן מהבעיות, הוציא השנה מכון התקנים הישראלי |תקן חדש לסידור מקלדת עברית. |התקן החדש מרחיק בין האותיות ו”ו ונו”ן סופית |כדי למנוע בלבול ביניהן, |ומשווה את מיקום המקשים של סימני הפיסוק בעברית למיקומם באנגלית. |כדי שנפסיק לסבול מהקלדת צד”י סופית במקום נקודה, למשל. |אבל ספק אם מכון התקנים יצליח להטמיע בציבור אפילו את זה. |וגם אם כן, ההקלדה הרגילה שלנו תמשיך להיות איטית בהרבה |ממה שהיא הייתה יכולה להיות. |הכול בגלל היידיש.|

אני נמצא עכשיו ברחוב שלא קיים. |רחוב אילונה קליינמן ברמת גן. |זה מה שכתוב לי בגוגל מפות, זה מה שכתוב לי בווייז. |אילונה קליינמן. |אבל יש לי שאלה קטנה: מי זאת אילונה קליינמן? |היא ייבשה ביצות, לחמה בפלמ”ח, |שיחקה באבא גנוב או המציאה את הקרמבו? מי זאת? |לאילונה קליינמן אין ערך בוויקיפדיה. |חיפוש עליה בגוגל לא מביא שום תוצאות רלוונטיות |וברשימה רשמית של הרחובות ברמת גן היא לא מופיעה. |אז למה היא על המפה? |מתברר שאילונה קליינמן לא לבד. |בכל ארץ יש רחובות שנראים כאילו הם נקראים |על שם אנשים שלא קיימים. בתל אביב, במשך הרבה זמן |היה רחוב שבכל האפליקציות הופיע בשם רחוב ניצן פלדמן. |בירושלים יש רחוב ענבר לדרמן, |בחיפה יש רחוב לירז אקסלרד |ובנהריה יש ויקטור מנביץ´. |השמות של כמה מהרחובות האלה הופיעו על תחנות אוטובוס, |במדריכי טיולים, ב-144, |ועדיין העיריות טוענות בתוקף שהן לא מכירות את האנשים האלה |ושאין רחובות כאלה. |כל האנשים האלה שעל שמם נקראים הרחובות הם אנשים אמיתיים |שחיים באמת בינינו, אבל הם לא קמו יום אחד |ופשוט החליטו לקרוא על שם עצמם רחוב. |לכל האנשים האלה יש דבר אחד משותף: |כולם עובדים, או עבדו פעם בחברת מפה. |זאת החברה שיוצרת את מסדי הנתונים הגיאוגרפיים של ישראל. |אצל ציירי מפות יש מסורת להכניס מדי פעם למפות |מקומות פיקטיביים. |בארה”ב למשל למפות מכניסים מדי פעם עיירות שלא קיימות במציאות, |כמו שאתם יודעים, אם קראתם את הספר הזה. |כל זה כדי לבדוק אם לא העתיקו מכם. |בגלל שאז, אם במפה שאינה של החברה המקורית |הופיעה העיר הזאת, אז ברור שמישהו פה העתיק ממישהו |ואולי כדאי שמישהו ישלם למישהו כי חבל אם מישהו יתבע פה מישהו. |עכשיו, בארץ אי אפשר להוסיף עיירה פיקטיבית, |אנחנו ארץ קטנה, אבל אפשר לקחת איזשהו רחוב שולי, קטן, |שאין לו אפילו שם רשמי, |ולתת לו שם של אחד מהעובדים בחברה. כי מי ישים לב? |את הנתונים הגיאוגרפיים שחברת מפה אוספת |היא מוכרת בין השאר לגוגל מפות. |ואז משתמשי ווייז רואים את השם של הרחוב הזה |ומזינים אותו למערכת, ומה שווייז אומר – קדוש. |וככה שם פיקטיבי, שאף פעם לא נועד לשמש באמת אף אחד, |הופך לעובדה קיימת בשטח. |כל זה לא קורה רק בתוך הערים. |בחבל הבשור נמצא נחל פטיש, ולידו במפה |אתם יכולים למצוא את נחל סדן. |כלומר, אם אתם נמצאים ביניהם, אתם בין הפטיש לסדן. |הבעיה עם נחל סדן זה לא שזה לא השם האמיתי שלו, |זה שאין נחל כזה. הוא לא קיים. |אל תנסו לטייל שם. |אלה בטח לא כל המקומות הפיקטיביים שמתחבאים אי שם |במפות של הארץ, אז בפעם הבאה שאתם עוקבים |אחרי הווייז שלכם בעיניים עצומות, |שימו לב שהוא לא לוקח אתכם לרחוב שנמצא ביקום מקביל.|

במערכת השמש שלנו ישנו רק כוכב אחד |השמש |היא מפיצה אור וחום לשמונת כוכבי הלכת הסובבים אותה |כדור הארץ הוא כוכב הלכת היחיד עליו יש חיים הידועים לנו |ולמה זה? |כי אנחנו ממוקמים בדיוק באזור הישיב |המרחק המושלם שאינו קרוב מדי לשמש |שם מים מתאדים |ואינו רחוק מדי |שם מים קופאים |נניח שהיינו רוצים למצוא בית חדש לאנושות |או להכיר חברים חדשים וירוקים |היכן היינו מחפשים אותו |באיזור הישיב של כוכבים אחרים, כמובן |כל הנצנוצים האלה שניתן לראות בשמים הם כוכבים |כמו השמש שלנו |אבל מה שאנחנו מחפשים הם כוכבי לכת |וכאן הקושי |כוכבי לכת, כמו כדור הארץ |אינם מפיצים אור בעצמם |אלא רק מחזירים את אור השמש שלהם |כמו אור הירח |איך אפשר לראות משהו בטלסקופ אם הוא כל כך חיוור וכל כך קרוב לשמש מסנוורת? |הפתרונות שמצאו המדענים הם יצירתיים ומעניינים |לכוכבי לכת יש כח משיכה משלהם |ולא רק שהם מושכים תפוחים אל הקרקע |לו רק היו להם תפוחים |אלא הם מושכים, ממש במעט, את השמש שלהם |וגורמים לה לחוג במעגלים קטנים |כך מדענים יכולים לחפש כוכבים אשר נעים במעגלים |המסגירים את קיומם של כוכבי הלכת המקיפים אותם |הדרך השנייה לגילוי כוכבי לכת |היא על ידי בדיקת נצנוצי הכוכבים |כשכוכב לכת חולף בין השמש אותה הוא מקיף לבין עינינו הסקרניות |אז הוא מסתיר, אף במעט |את אור השמש שלו |אם מדענים מגלים כוכב אשר מאבד במעט מאורו באופן מחזורי |הרי שכוכב לכת מסתיר אותו במהלך הקפתו |התצפיות רגישות במיוחד לכוכבי לכת גדולים וקרובים |אותם קל במיוחד לגלות |כי הכוכבים שהם מקיפים נעים במעגלים מספיק גדולים |או מנצנצים באופן מיוחד |לכן רק חלק קטן מכל התגליות הן של כוכבי לכת הדומים לכדור הארץ |ורק תשעה מאלה שמצאנו עד היום |נמצאים בדיוק באיזו הישיב של השמש שלהם |ואולי עליהם ישנם תפוחים שנופלים |ואיפה שיש תפוחים… יש… |לא, לא שלגיות |סוגים מרתקים של חיים חדשים| כאן סקרנים, כאן מסבירים

24. -41. |בוקר טוב, 25. -בוקר אור. |תראה את המכנס שלך, פתוח. מה יהיה? |המכנס שלך פתוח. |אה, כן, לא שמתי לב. -מה יש לך? |לך תתארגן ותבוא. לך תתארגן. קדימה. |61. |אני לא אסכים שאסיר יגיד לי בבוקר “את נראית טוב”, |או “את מריחה טוב”, או “כפרה”. |קרה שאסיר אמר לי, “וואי, איזה ריח טוב, כפרה עלייך”. |במקום קטעתי את זה. -מה עשית? |אתה לא תדבר אליי בצורה כזו. אני לא חברה שלך. |רוצח, גנב, רמאי, ראש ארגון פשיעה, |לכולם יש מחילה. |עברייני מין זה משהו שמאוד קשה לך לעצום את העיניים. |בהיררכיה, הם בקאסטה הנמוכה ביותר. |מה קורה, חבריא? תתארגנו. |לא רואים כלום. |שאף אחד לא ירגיש שהוא מלשן. אין פה מלשנים. |אני לא אומרת שמחר תבואו תגידו לי, |לבנה, הוא לקח לי את הספר, לבנה, הוא לקח לי את זה. |זה לא מעניין. תסתדרו. |אבל אם אתם רואים שיש מישהו במצוקה, לבוא ולדבר על זה. |אני לבנה אלמקייס, מתגוררת באשדוד, אם חד הורית. |יש לי ארבעה ילדים. |אני עובדת בכלא מעשיהו, מנהלת אגף לעברייני מין. |שליש מהאגף – אסירים שהם חובשי כיפה. |השליש השני מעורב. 15-20 אחוז – בני מיעוטים. |יש ערבים ויהודים באותם תאים. |באגף כזה, אתה לא רואה הבדל. כולם שווים. |הרבה אסירים לא מספרים למשפחות, לילדים |שהם בכלל בבית סוהר. |הם אומרים שהם נמצאים בעבודה בחו”ל. |דיברת במסדר על מישהו שנפגע או משהו. |היה לנו אירוע עם אחד האסירים כאן, |הוא התמוטט נפשית והוא כרגע מאושפז. |יש לי כאן סיפורים קשים של אבות שפגעו בבנות שלהם |או בבנים שלהם. |בחור שהגיע, והוא אנס את אימא שלו. |זה משהו שזעזע אותי. |עד לפני כמה שנים היה מיעוט של עברייני מין. |היום, בגלל כל המודעות שיש, בגלל הפתיחות, |נשים לא מתביישות, לא פוחדות ללכת ולהתלונן ולומר, הוא פגע בי. |מן הסתם זה גם יוצר יותר מעצרים. |בקשר למעילים, אני קופא מקור. -תקבלו השבוע. |אולי היום, או היום או… -אבל חדשים, לא ישנים, נכון? |לא יודעת. הייתי במקומות נמוכים בחיים. |אני תמיד חוזרת לילדות שלי, לגיל ארבע, |ראיתי את אימא שלי עוברת התעללויות קשות מצד אבא שלי. |קיבלתי איזו החלטה שאני עוזרת לאימא שלי. |הייתי כל הזמן רצה, שתמיד יהיה מישהו בבית |ואז הוא היה כמובן מתבייש. הוא היה מרביץ לה. |ואז שוב פעם הגעתי למקום הזה של חתונה, |ובחרתי במקום המוכר והידוע, חזרה לגיל ארבע. |יש לך אקדח? איך את מגנה על עצמך? |בוא נתחיל מזה שאין אקדח בבית הסוהר. |אף אחד לא מסתובב עם אקדח. |במשרד שלי יש לי זמזם מצוקה. בחיים הדלת שלי לא נסגרת. |לא מפחד. ברגע שאתה סוגר את החדר, |אתה יוצר מין אווירה אינטימית. |בבית סוהר אסור לתת לאסיר לחצות את הקווים. |13 שנים עברתי התעללות נפשית מצד בעלי. |בעלי היה משפיל אותי. |הוא לא התעלל בי פיזית, אבל מבחינתי זה אותו דבר. |מנסה כל פעם להוריד אותי למטה, להראות לי שאני לא אישה טובה. |כשהבן הגדול שלי הגיע לגיל 13 קיבלתי החלטה שאני מתגרשת. |את הווילונות אהבתי. -אני הבאתי את זה. |זה מתחיל מהדברים האלה. |שהם יבינו שכרגע, בשלב הזה בחיים שלהם הם בבית, |והם צריכים להתנהג כמו בבית. |עבדתי שבע שנים עם ראשי ארגוני הפשיעה, |רמאים, רוצחים, |ובחרתי לפני שנתיים לעבוד עם עברייני מין. |בגלל הקושי שיש בעבודה איתם. |עד שהם מבינים שהם לא הקורבן ובעצם יש קורבנות, זה תהליך. |זה תהליך שיכול לקחת לפעמים חצי שנה, |לפעמים כמה שנים, ולפעמים זה לא קורה. |אתה צריך מהיום, 45 יום, לא לדבר איתי. |שמעת? |מה? -בעניין של הסדר הקנסות, |במחשב, אתם יכולים לראות מתי צריכים לשלם אצלכם? -לא, לא. |את מכירה סלנג של אסירים? -כיפה אדומה זה הלשנות. |חבסה זה מאסר. תפטיש זה חיפוש. |פוסטה – רכב ליווי. בחור טוב זה אני לא קשור. לא בקליקה. |דיווחתי על קטטה שעומדת להתפרץ בין שני אסירים |והגעתי לחדר, לאחד מהם היה דוקרן ביד. |ועמדתי באמצע, אמרתי לו, אתה צריך לפגוע בי. |ואז הוא נרתע. |אישה, יש לה כוח אחר. לא כוח פיזי. |מה זה עושה לאסירים? -זה משחרר אותם. |צא איתם. צא לחופשה, תכבה את הסיגריה. |צ´יק צ´ק, לפני שהם הולכים. |אין לי אמפתיה לאסירים כאן באגף. |אני לא מרחמת עליהם. |השאלה היא איך אני מחזירה אותם לחברה. |אני מסתכלת על זה שמחר יהיו הרבה פחות קורבנות בחוץ. |זה מה שחשוב לי, ואני ישנה טוב עם זה בלילה.|

האם יש חיים במאדים? |ואם כן, האם הם יכולים להגיע לכדור הארץ? |את השאלה הזו עוררה אבן אחת שהתגלתה בהרי אלן שבאנטרקטיקה ב 1984 |בניגוד לכל אבן אחרת שראיתם בחייכם |האבן הזו הגיעה ממאדים |יש הטוענים שהצורות שבתוכה מזכירות מאובנים של בקטריות |כלומר |חיים ממאדים |האבן ממאדים נוצרה לפני למעלה מ-4 מיליארד שנים |כלומר זקנה בהרבה מרוב הסלעים בכדור הארץ |היא בילתה את רוב חייה על פני השטח של הפלנטה האדומה |כשמדי פעם היא סופגת פגיעה מאסטרואיד |אולם לפני כ-17 מיליון שנים חטפה האבן פגיעה כל כך עוצמתית |שהיא שוגרה מביתה המוכר למסע ארוך ומדהים |במשך מיליוני שנים הסתובבה לה סביב השמש בבדידות, בחלל |לפני כ-13,000 שנים נפגשה במסלולה עם כדור הארץ |היא חדרה דרך האטמוספרה ונחתה בשדה קרח באנטרקטיקה |בעצם זה קורה כל הזמן |מטאוריטים נוחתים אצלנו בכל מני מקומות בכדור הארץ |אבל על הקרח הלבן שבאנטרקטיקה |קל למשלחות מדענים לזהות גופים הנופלים מהשמיים |אז איך יכול להיות שחיים שרדו את המסע הזה? |המדענים גילו שהאבן מורכבת מחומרים שונים |חלקם ממוגנטים |מדידות רגישות הראו שהשדה המגנטי נוצר במאדים |כאשר האבן חוממה מעט |לטמפרטורה של 40 מעלות |נמחק השדה |וזאת ההוכחה שלמרות דרכה הקשה והארוכה |ולמרות שמבחוץ נחרכה מחום רב |מבפנים האבן לא התחממה מעל 40 מעלות |ושמרה על אותו שדה מגנטי שרכשה בביתה הראשון, מאדים |זה אומר שאם במקרה חיה בתוך אותה אבן בקטריה עקשנית |גם היא היתה שורדת את המסע ונשארת בחיים |האבן הזאת מוכיחה שקיים מסלול קר |מעין שביל זהב שעליו יכולים יצורים חיים לנדוד ממאדים אלינו |וגם להפך |מאיתנו למאדים |אז יתכן שחיים כבר נדדו בין כוכבי הלכת |ובעצם קיים סיכוי קטנטן |שאולי כולנו בכלל נוצרנו שם |על מאדים |וכדור הארץ הוא למעשה ביתנו השני| כאן סקרנים, כאן מסבירים